ראשי |  גירושין |  הוצאה לפועל    
ברוכים הבאים לאתר what2do - עורכי דין ומידע משפטי לאזרח בתחומים:     תעבורה, נהיגה בשיכרות     תעבורה - עבירות מהירות     תעבורה, הזמנה למשפט     שלילה     פסילת רשיון     כתיבת בקשות,הוצאה לפועל     התנגדות לביצוע,עיכוב הליכים     חוב משכנתא,ייעוץ משפטי     עיקול חשבון בנק     פקודת מאסר...     חקירת יכולת...     איחוד תיקים     חוזה לרכישת דירה     בתים משותפים, סכסוכי שכנים      מקרקעין,עורך דין     הסכם מכר | קניית דירה | מגרשים     רשם המקרקעין | רישום ראשון | טאבו     יעוץ משפטי | הפרת חוזה | הסכם | הערת אזהרה     עורך דין | ליקויי בניה | תביעות קבלנים     חריגות בניה | פינוי פולש | ייעוץ משפטי     המשפט הפלילי | עורכי דין | חקירה     ייעוץ | מידע | מעצר עד תום הליכים     כתב אישום | העדר הרשעה | זיכוי מחמת הספק     חוסר עניין לציבור | עורכי דין | פלילים     עסקת טיעון | חקירות - שיטות, אמצעים | סיוע     עיכוב הליכים | עיכוב פגישת עורך דין לקוח | הארכת מעצר     
מידע לציבור בנושאי - תעבורה, פלילי, הוצאה לפועל, מקרקעין ועוד...

יש לך שאלה משפטית 

www.andjusticeforall.co.il

ראשי > מסחרי > כללי התנהגות של רואי-חשבון בעת ביקורת וסקירה של דוחות כספיים.
חיפוש באתר

שם
דוא"ל
נייד
איזור
נושא 
פרטי
פניה 

* בכפוף לתקנון האתר

לכל המאמרים

לקוח בעייתי בבית קפה - סילוקו חייב את בעל בית הקפה לשלם פיצויים

מחלוקת בין שתי נשים בנוגע לבעלות על דוכן בשוק הכרמל

מי אשם בהפרת חוזה עסקי לצורך פרויקט קבלני?

בעקבות AM:PM - סניף טיב טעם ברמת גן פתוח בשבת

תביעה בגין נזקים כספיים לעסק בשל סכסוך שכנים

מהי חובת הגילוי הנאות המוטלת על יבואן רכבים כלפי לקוח

תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בצילום עיתונות - תמונה של יצחק רבין

יחסי ציבור בדמות מסע הכפשות אינם לגיטימיים בהתנהלות עסקית

ויכוח בין חברה לבין ספק לגבי זכויות יוצרים במוצר

דומינוס פיצה תשיב חלק ניכר מכספי זיכיון למרות שהזכיין הפר חוזה


לכל פסקי הדין
מקרקעין - נדלן
פלילי
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
חברות, עסקים, סטארט אפ
דיני משפחה
משפט בין לאומי ומדינות
נזקי גוף ופיצויים
דיני אינטרנט ורשת
דיני עבודה זכויות עובדים
עצות לבחירת עורך דין
טפסים וברורים
תביעות קטנות
מי אנחנו - עורכי הדין
  

כללי התנהגות של רואי-חשבון בעת ביקורת וסקירה של דוחות כספיים.

תקציר פסה"ד

נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, דחתה אתמול (22.6.08) תביעה בסכומים העולים על סך 26 מיליון ש"ח שהגיש בנק דיסקונט כנגד משרד רואי החשבון בבלי ברוידא ושניים משותפיו – רו"ח אייל סולגניק שעמד בראש המחלקה המקצועית של משרד בבלי ברוידא (ואחר כך שימש מנהל מחלקת התאגידים ברשות לניירות ערך ובהמשך כמשנה למנכ"ל קבוצת אי.די.בי) ורו"ח צבי גרשגורן (שעמד בראש הסניף החיפאי של משרד בבלי ברוידא).  התביעה הוגשה כנגד רואי החשבון בטענה שהתרשלו בביקורת ובסקירת הדו"חות הכספיים של חברת מגאסון הולדינגס בע"מ בין השנים 1993-1996.
 
בנק דיסקונט יוצג ע"י עו"ד ר. אברמוב והנתבעים יוצגו ע"י עו"ד א. הרטמן.
 
מגאסון הולדינגס בע"מ היתה חברה חיפאית קטנה שעסקה תחילה ביבוא ובשיווק של משחקים אלקטרוניים ומאוחר יותר עברה לשיווק מוצרי תקשורת.  החברה הנפיקה את ניירות הערך שלה בבורסה בתל אביב בסוף 1993.  בראש החברה עמד יצחק גרינבוים.  בדיעבד התברר כי השתמש במגאסון לצורך ביצוע פעולות הונאה, בין השאר באמצעות ביצוע עסקאות עם חברות שהיו חברות קשורות, מבלי שניתן גילוי לכך שמדובר בחברות קשורות. 
 
בנק דיסקונט העמיד למגאסון, וכן לחברות שונות שהיו קשורות לה, אשראי בהיקף של מיליוני ש"ח.  בסוף 1996 קרסה קבוצת מגאסון וגרינבוים נמלט מהארץ.  הליך כינוס נכסי החברה אותו יזם הבנק – לא הניב תוצאות משמעותיות והבנק נאלץ לבצע הפרשה לחובות מסופקים בגין חובה של קבוצת מגאסון.  בשנת 2000 הוגשה התביעה כנגד רואי החשבון בבית המשפט המחוזי בחיפה. 
 
הבנק טען בה כי רואי החשבון התרשלו בביקורת ובסקירת הדו"חות הכספיים של מגאסון באופן שהדו"חות הציגו תמונה "וורודה" של מצבה הפיננסי של החברה ושל נכסיה.  על פי הבנק, על סמך דו"חות כספיים אלה העמיד אשראי לקבוצת מגאסון ולכן רואי החשבון אחראים לנזקיו העולים לכדי 23 מיליון ₪ (נכון למועד הגשת התביעה). 
 
רואי החשבון טענו בכתב ההגנה כי הבנק כלל לא הסתמך על הדו"חות הכספיים של מגאסון בעת שהחליט להעמיד לה אשראי.  עוד טענו כי לא התרשלו.  על פי רואי החשבון, שרשרת מחדלים של הבנק עצמו הביאה לכך שקבוצת מגאסון חרגה לאורך חודשים ארוכים ממסגרת האשראי שנתן לה הבנק, ואילו הבנק לא עשה דבר על מנת להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי אלא נתן למצב להחמיר. 
 
עוד נטען בכתב ההגנה של רואי החשבון כי לאחר שהבנק כבר ידע על מצבה הפיננסי הקשה של מגאסון, ועל כך שגרינבוים – שעמד בראשה – הסתיר מהבנק את העובדה כי מגאסון הקימה חברת קש בשם "אקריא-לי" והסתירה זאת מהבנק, שיתף הבנק פעולה עם מגאסון בתכניתה להנפיק לציבור ניירות ערך נוספים.  על פי רואי החשבון, בכך ביקש בנק דיסקונט "לגלגל" את יתרת חובה של מגאסון אל עבר הציבור.
 
בפסק דינה, קובעת הנשיאה גילאור כי בהחליטו להעמיד אשראי לקבוצת מגאסון, לא הסתמך בנק דיסקונט על הדו"חות הכספיים של מגאסון אשר בוקרו ונסקרו על ידי רואי החשבון.  למסקנתה זו היא הגיעה על מסך ממצאים שונים, ביניהם העובדה שוועדות האשראי של הבנק לא הסתמכו על הדו"חות הכספיים עצמם כי אם על תמצית שלהם שהוכנה על ידי המחלקה הכלכלית של הבנק ואשר נעדרה פעמים רבות נתונים מהותיים שהופיעו בדו"חות הכספיים; העובדה שבפרוטוקולים של וועדות האשראי של הבנק נעדרה התייחסות כלשהי לדו"חות הכספיים של מגאסון; והעובדה שאף בנק דיסקונט אישר כי הקצאת האשראי הראשונית למגאסון נעשתה לא על סמך הדו"חות הכספיים כי אם על סמך העובדה שמגאסון הפכה בסוף 1993 לחברה ציבורית. 
 
בסוף 1995 התברר לבנק דיסקונט כי חברת אקריא-לי, שהוקמה על ידי גרינבוים, היא חברת קש עמה מבצעת מגאסון גלגולי שיקים.  הבנק ידע כי סוגיה זו – היותה של אקריא-לי צד קשור לחברה – לא מצא את ביטויו בדו"חות הכספיים.  בדיעבד התברר כי גרינבוים הסתיר זאת מרואי החשבון.  בעקבות גילוי זה, דרש הבנק ממגאסון כי ימונה לה מלווה עסקי אשר ידווח באופן שוטף לבנק על מצבה הפיננסי. 
הנשיאה קבעה כי ידיעת הבנק בסוף 1995 על היותה של אקריא-לי צד קשור לחברה, העובדה שהדבר לא מצא את ביטויו בדו"חות הכספיים והחלטת הבנק על מינוי המלווה העסקי – מעידים גם הם על כך שהבנק לא הסתמך על הדו"חות הכספיים בעת החלטות האשראי שלו המתייחסות לקבוצת מגאסון. 
 
החלטת בנק דיסקונט להעמיד אשראי לקבוצת מגאסון נעשתה על סמך הבטוחות שהעמידה הקבוצה; על סמך המידע שזרם לבנק מעצם העובדה שהחברות בקבוצת מגאסון ניהלו חשבונות בנק בסניף "צומת הקריות" של הבנק; ציפיית הבנק לתמורות שיחולו בחברה לאור הפיכתה לחברה ציבורית; ועל סמך המידע שהועבר לבנק בזמן אמת על ידי המלווה העסקי שמונה למגאסון.  הבנק איפשר לקבוצת מגאסון לחרוג ממסגרת האשראי שלה לאורך זמן מכיוון שהאמין כי מתן חמצן לחברה טומן בחובו סיכוי טוב יותר להחזר החוב מאשר העמדת החוב לפרעון מיידי. 
 
על סמך קביעתה כי הבנק לא הסתמך על הדו"חות הכספיים בעת שהחליט להעמיד אשראי לקבוצת מגאסון, קבעה הנשיאה כי אין קשר סיבתי בין הנזק לו טוען הבנק לבין מעשיהם של רואי החשבון.
הנשיאה לא מצאה צורך להכריע בטענת רואי החשבון כי בנק דיסקונט עשה יד אחת עם מגאסון כדי להסתיר מהציבור את מצבה הפיננסי הקשה, על מנת שזו תוכל להנפיק לציבור ניירות ערך שתמורתם תשמש לפרעון החוב לבנק דיסקונט, אם כי ציינה שיש טעם בטענה ויש ראיות התומכות בה. 
 
לכאורה, יכולה היתה השופטת גילאור לסיים את פסק דינה במסקנה שהבנק לא הסתמך על הדו"חות הכספיים, אולם היא מצאה לנכון לדון בטענת הבנק כי רואי החשבון התרשלו בביקורת ובסקירת הדו"חות הכספיים של החברה.  הבנק ייחס לרואי החשבון התרשלות במגוון רחב של עניינים, לרבות בכך שלא הצליחו לזהות כי אקריא-לי היא צד קשור לחברה.  הנשיאה קבעה כי לא היתה התרשלות מצד רואי החשבון באף אחד מהעניינים בהם ייחס להם הבנק התרשלות.  היא קבעה כי רו"ח גרשגורן, שהיה אחראי במשרד בבלי-ברוידא על ביקורת הדו"חות הכספיים של מגאסון, נהג בצורה מקצועית.  באשר לרו"ח סולגניק, ובשים לב לכך שמעורבותו בביקורת הדו"חות הכספיים של מגאסון היתה שולית, העלתה הנשיאה תמיהה מדוע היה צורך מלכתחילה לכלול אותו כנתבע.  גם לגביו היא קובעת כי נהג בצורה מקצועית.  היא קבעה כי רואי החשבון נקטו בפעולות חקירה ודרישה אולם חרף זאת לא יכולים היו לזהות שאקריא-לי היא צד קשור לחברה, שכן היו קרבן להונאה בענין זה מצידם של גרינבוים ואחרים שפעלו עמו. 
 
בהתייחס לסטנדרטי ההתנהגות הנדרשים מרואי-חשבון בעת ביקורת וסקירה של דו"חות כספיים, קבעה בין היתר הנשיאה, כי רואה החשבון אינו ערב לכך שהדו"חות הכספיים משקפים את מצבו האמיתי של הגוף המבוקר, אלא חובתו מתמצית בכך שהוא נדרש לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת שהדו"חות הכספיים יהיו נעדרי טעויות.  עוד קבעה כי טרם שהוא מחווה דעתו על דו"חות כספיים, נדרש רואה החשבון לבדוק מידע ולחקור חשדות ממשיים באשר לרשום בספרי הגוף המבוקר.  כך, למשל, קבעה כי רמת הוודאות הנדרשת מרואה החשבון במהלך הביקורת היא מידה סבירה של בטחון וכי אין הוא נדרש לוודאות.  
 
בשלהי פסק הדין קבעה הנשיאה כי נזקו של בנק דיסקונט מקריסת קבוצת מגאסון נגרם מהחלטה עסקית של הבנק להעמיד לקבוצה אשראי, לאפשר לה לחרוג ממסגרת האשראי, ולתת לה סיכוי להבריא כדי שתוכל להחזיר את החוב לבנק,  וכי החלטה זו של בנק דיסקונט – כטיבן של החלטות רבות בעולם העסקי – לא הוכיחה עצמה.  השופטת קבעה כי הבנק לא השלים עם תוצאה זו וחיפש גורם חיצוני שישא בנזקים שנגרמו לבנק, והוא ראה ברואי החשבון גורם כזה והגיש נגדו את התביעה.
 
בנק דיסקונט חוייב לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בגובה 600,000 (בתוספת מע"מ) וכן הוצאות משפט בשיעור של 100,000 ₪.
[ת.א. (מחוזי חיפה) 1009/00]       

שאלות תגובות או הערות:
שם + משפחה
דוא"ל
טלפון
איזור
נושא
פרטי פניה
* בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

רוצה שעורך דין יחזור אליך עם תשובות? לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא על:

מוניטין וזכויות יוצרים
אישור ביהמ"ש להגשת תביעה כספית נגד משרד רואי חשבון
חוזה בעל פה, מה תוקפו?
עריכת הסכמים ומידע על חוזים, רוצה לערוך חוזה?
תביעה בגין גניבת עין
קיפוח בעל מניות בחברה
מוניטין, מה מעמדו המשפטי?

לכל המאמרים


אולי תרצו לקרוא פסקי דין וחדשות בנושא:

האם מעורבות עולם תחתון בהליך בוררות היא עילה לביטול פסק בוררות? 22.9.11
מכירת מוצרים מזויפים והפרת זכויות יוצרים - פיצויים לחברה אמריקנית 20.7.11
פיצויים בעקבות תוכנית ההתנתקות - חישוב עבור עסקים בלתי מאוגדים 13.6.11
עילות לפירוק עמותה בבית המשפט 12.5.11

לכל פסקי הדין



    המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

   כל הזכויות שמורות © אין להעתיק, לצלם או לעשות כל שימוש בתוכן ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.

ראשי |  תקנון האתר |  מפת האתר