קמפיין קישורים ממומנים - שימוש בשם פרטי ללא רשות

שימוש בשם פרטי של אדם במסגרת קמפיין גוגל אדוורדס

רופא בעל מוניטין בתחום הניתוחים הפלסטיים הגיש כנגד רשת המפעילה מכונים לטיפול פלסטי תביעה וזאת בטענה כי האחרונה השתמשה בשמו על מנת להביא גולשים לאתר האינטרנט שלה. מדובר למעשה ב"קישור ממומן" ברשת גוגל אשר פועל באופן בו הגולשים המקלידים את שמו של התובע, יכולים למצוא ברשימת הקישורים הממומנים את אתרה של הנתבעת.

הרופא טען כי הרשת השתמשה ללא רשות בשמו, על מנת לזכות בחשיפה לגולשים המחפשים מידע על ניתוחים פלסטים. תביעתו הוגשה על סך של 300,000 שקלים על פי חוק עוולת מסחריות, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

      קראו עוד בתחום זה:

• אחריות בעל אתר בגין הפצת אפליקציה לאייפון בעותק פרוץ
• לא הוסר מרשימת תפוצה למרות בקשה ויקבל פיצויים
• האם הפניה לאתרים להורדת סרטים היא הפרת זכויות יוצרים?

הרשת טענה כי במידה והיא הייתה מקבלת פניה מהרופא בנוגע לעניין, היא הייתה מסירה באחת את הקישור הממומן (כפי שאכן נעשה על ידה עם הגשת התביעה). לטענתה, הרופא מנסה להתעשר שלא כדין, וזאת על ידי הגשת תביעה מבלי להתלונן קודם לכן. זאת ועוד, הרשת הוסיפה כי הקישורים אשר הפנו את הגולשים לאתרה הינה "קישורים ממומנים" המופיעים תחת כותרת זו במנוע החיפוש הפופולארי.

לדבריה, כל שהיא עשתה היא לנצל את הידע שאדם המקליד את שמו של התובע ברשת מעוניין בטיפול פלסטי, תוך כדי הצעת שירותיה בתחום. זאת ועוד, הרשת הוסיפה כי התביעה הינה קנטרנית ומופרזת ובמשך 16 החודשים בהם היא עשתה "שימוש בשמו של התובע", מספר ההקלקות כתוצאה משימוש זה היה מועט ביותר.
 

שם של אדם איננו סימן מסחרי

גוגל הסבירה בבית המשפט כי פרסום אתר באמצעות קישורים ממומנים נעשה על ידי בחירת מילות מפתח מתאימות לתחום עיסוקו של האתר, והפניית הגולשים לאתרים ספציפיים בשל הקלדת מילות מפתח אלו. הגולשים, הסבירה גוגל, אינם מודעים לכך שהם נחשפים למידע פרסומי בשל הקלדת מילה מסוימת.

בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל, אך באופן חלקי בלבד. בפסק הדין נקבע כי אכן יש אמת בכך שהתובע "סבל" מהשימוש שלא כדין בשמו. אי לכך, נקבע כי האחרון צודק בבקשתו שלא ייעשה שימוש בשמו כחלק ממסע פרסומי ממנו ללא אישור ממנו ובמצב בו הוא אינו נהנה מרווחי הפרסום.

"אין להשתמש בשמו של אדם לקישורי פרסום, שכן שמו של אדם איננו מושג ג'נרי, מילה או סימן מסחרי", נכתב בפסק הדין, "עם זאת, התובע לא השכיל להוכיח באופן ברור מהו מספר הגולשים אשר פנו לנתבעת במקום אליו, בשל הקלדת שמו במנוע החיפוש ובחירה באתר הרשת. לפיכך, הרשת תפצה את הרופא בתשלום של 50,000 שקלים בלבד".