איחור בהגשת ערעור- בקשה דחופה להארכת מועד להגשת ערעור, אימתי?
בהחלטה, אשר ניתנה ע"י שופט ביהמ"ש המחוזי בנצרת , עאטף עילבוני, בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מנמוקים של טעות משפטית , מחלת אחי עוה"ד והסכמת היריב. הבקשה נדחתה על כל חלקיה .
המבקש הגיש את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור, בתום 90 ימים מיום שהומצא לו פסק הדין.
השופט עילבוני פסק בין היתר, כי הסכמת הצדדים להארכת מועד שנקבע בחיקוק, אף שהיא שיקול שבית המשפט שוקל במכלול שיקוליו בבואו להחליט בבקשה להארכת המועד, אך בוודאי איננה "טעם מיוחד" בכל מקרה ובוודאי שאיננה הופכת את בית המשפט לחותמת גומי שחייב לאשרה. גם במקרה שהצדדים מסכימים, עדיין שומה עליהם לקבת את אישור בית המשפט להארכה, שאם לא כך, תאבד ההסכמה מערכה ותהא שיקול שיישקל - זה ותו לא.
השופט הבהיר כי מקום בו הנסיבות שהובילו לאיחור בהגשת הערעור לא היו בשליטתו של בעל הדין, נטו בתי המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד, ואולם טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו לא הוכרו כטעמים המצדיקים הארכת מועד.
השופט ענה בשלילה לשאלה האם הציג המבקש טעם מיוחד המצדיק היענות לבקשתו להארכת מועד להגשת ערעור.
באשר לטענתו החלופית של המבקש, לפיה הסתמך על כך שטענתו בדבר המועד לתחילת מניין הימים להגשת ערעור הוא המצב המשפטי הנכון וכי הטעות המשפטית הנ"ל מהווה טעם מוצדק להארכת המועד להגשת הערעור - קבע השופט כי גם עליה להידחות מהטעמים המופיעים בהחלטה.