ראשי |  גירושין |  הוצאה לפועל    
ברוכים הבאים לאתר what2do - עורכי דין ומידע משפטי לאזרח בתחומים:     תעבורה, נהיגה בשיכרות     תעבורה - עבירות מהירות     תעבורה, הזמנה למשפט     שלילה     פסילת רשיון     כתיבת בקשות,הוצאה לפועל     התנגדות לביצוע,עיכוב הליכים     חוב משכנתא,ייעוץ משפטי     עיקול חשבון בנק     פקודת מאסר...     חקירת יכולת...     איחוד תיקים     חוזה לרכישת דירה     בתים משותפים, סכסוכי שכנים      מקרקעין,עורך דין     הסכם מכר | קניית דירה | מגרשים     רשם המקרקעין | רישום ראשון | טאבו     יעוץ משפטי | הפרת חוזה | הסכם | הערת אזהרה     עורך דין | ליקויי בניה | תביעות קבלנים     חריגות בניה | פינוי פולש | ייעוץ משפטי     המשפט הפלילי | עורכי דין | חקירה     ייעוץ | מידע | מעצר עד תום הליכים     כתב אישום | העדר הרשעה | זיכוי מחמת הספק     חוסר עניין לציבור | עורכי דין | פלילים     עסקת טיעון | חקירות - שיטות, אמצעים | סיוע     עיכוב הליכים | עיכוב פגישת עורך דין לקוח | הארכת מעצר     
מידע לציבור בנושאי - תעבורה, פלילי, הוצאה לפועל, מקרקעין ועוד...

יש לך שאלה משפטית 

www.andjusticeforall.co.il

ראשי > כתב תביעה - כתב הגנה > נסיבות המצדיקות הכרה בהמצאה כהמצאה כדין
חיפוש באתר

שם
דוא"ל
נייד
איזור
נושא 
פרטי
פניה 

* בכפוף לתקנון האתר

לכל המאמרים

תביעה ייצוגית נגד ההתאחדות לכדורגל - פיצויי בגין עונש רדיוס ללא קהל 22.11.10

ימי פגרה כלולים במניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בורר 26.8.10

חשיפת פרטים למרות חיסיון רופא חולה, בגין החלטת בית המשפט 13.6.10

ארקדי גאידמק הגיש ערעור על הפקדת הערבות בבית המשפט 28.2.10

התובע צילם ממרפסת ביתו את הנתבעים, האם הראייה קבילה? 9.11.09

בית המשפט סירב לבקשת הוט לקבל ייצוג מסטודנט למשפטים 08.09.09

21 שופטים חדשים מונו לבית המשפט המחוזי. 30.08.09

השופט משה דרורי פסל את עצמו מלדון בערעור. 28.7.09

נסיבות המצדיקות הכרה בהמצאה כהמצאה כדין

פסק דין בהעדר הגנה, גביית ראיות בהעדר הנתבעים וקבלת התביעה בחלקה


לכל פסקי הדין
מקרקעין - נדלן
פלילי
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
חברות, עסקים, סטארט אפ
דיני משפחה
משפט בין לאומי ומדינות
נזקי גוף ופיצויים
דיני אינטרנט ורשת
דיני עבודה זכויות עובדים
עצות לבחירת עורך דין
טפסים וברורים
תביעות קטנות
מי אנחנו - עורכי הדין
  

נסיבות המצדיקות הכרה בהמצאה כהמצאה כדין

ברוכים הבאים למדור חדשות ופסיקה בתחום כתב תביעה - כתב הגנה:

 

ועכשיו ... נסיבות המצדיקות הכרה בהמצאה כהמצאה כדין .

 

----------------

 
 
 
 
 
4
 
 
לפני :
כבוד  השופט  מאיר יפרח
 
המבקשים:
 
1. Integration Associates Inc.   
 
2. ד"ר רפאל פריד  
 
נגד
 
המשיב:
שמואל מלמן
 
החלטה
 
 
פתח דבר
1.          המשיב הגיש תביעה כספית נגד המבקשים. כתב התביעה נסב על טענת המשיב בדבר זכאותו לקבל מן המבקשים מעין "דמי תיווך" בגין הצלחתו לאתר גורם שירכוש את הטכנולוגיה שפיתחה המבקשת 1. ביטוייה של הצלחת המשיב הוא שהשליטה במבקשת 1 נרכשה בידי צד ג' תמורת 89 מיליון דולר והמבקשת 1 הפכה לחברת בת בבעלותו המלאה של צד ג'.  המשיב טען כי המבקשת 1 ומי שכיהן בה כאורגן בכיר ביותר (המבקש 2), התחייבו לשלם לו את שכרו במידה ויצליח למצוא רוכש או משקיע אסטרטגי אחר למבקשת 1, וחרף הצלחתו התנערו מהתחייבותם.
 
2.          המשיב ציין בכותרת כתב התביעה כי מען המבקשים הוא בארה"ב. ברם, לשיטתו משמשים ה"ה בירן (להלן: "בירן"), חברת אלינה הנדסת אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "אלינה") ו/או חברת סמיקס הנדסה ושיווק בע"מ (להלן: "סמיקס") מורשים בישראל של המבקשת 1. המשיב טוען בסעיף 73 לכתב התביעה כי "הסמכות המקומית לדון בתובענה זו" נתונה לבית המשפט "באשר התובענה מומצאת למורשה בהנהלת עסקים במשמעות תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי ..., מטעם הנתבעת (המבקשת 1. מ' 'י), אשר הנתבע 2 (המבקש 2. מ' י') הוא אורגן שלה".
 
3.          המבקשים עותרים לקבוע כי כתב התביעה לא הומצא להם כדין, מן הטעם שדרישות תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א"), לא נתקיימו לגביהם.
המשיב סבור כי כתב התביעה הומצא כדין לשני המבקשים, לפי שה"ה בירן, אלינה וסמיקס הם מורשי המבקשים כמשמעות הדיבור בתקנה 482 (א) לתקנות סד"א.
 
 
 
 
המסגרת הדיונית
4.          הבקשה נדונה במעמד הצדדים, לשם חקירת עדיהם. מטעם המבקשים נשמעו חקירות שני מצהירים. האחד – מר קורט הוף (סגן נשיא לענייני מכירות עולמיות בחב' Silicon Laboratories Inc, להלן "סיליקון", שרכשה את המבקשת 1). הוא נחקר הן על תצהירו שתמך בתשובת המבקשים והן על תצהירו של מר Price, שתמך בבקשה ומר הוף אימצוֹ; השני – מר אריה יוסף, נשיא ומנכ"ל אלינה.
מטעם המשיב נשמעו חקירתו-שלו וכן עדות מר בירן, שאמנם לא הגיש תצהיר, אך זומן כעד מטעם המשיב.
ביום 5.4.09 הוגשה בקשה מטעם המבקשים להוספת ראייה (היא ה-Certificate of Status של המבקשת, שהנפיק מזכיר מדינת קליפורניה. מסמך זה מעיד בין השאר על כך שהמבקשת 1 התאגדה בשנת 1991 וכי שמה הנוכחי הוא Silicon Labs Integration Inc.). ראייה זו נועדה לתקן טעות בדברי מר הוף בחקירתו הנגדית והחוזרת, כאילו המבקשת 1 שוב אינה קיימת כיישות משפטית לאחר רכישתה בידי סיליקון. המשיב לא התנגד לכך ועל כן, הראיות שלפניי כוללות אף את המסמך הנזכר.
 
הפלוגתה
5.       הסוגייה העומדת להכרעה היא אם אמנם שימשו המבקשים, או מי מהם, "מורשה" של מי מן הנתבעים בעת הרלוונטית (מועד הגשת התביעה והמצאתה לידי המבקשים).
 
המתווה הנורמטיבי
6.       תקנה 482 (א) לתקנות סד"א מורה כהאי לישנא:
 
"הייתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט".
 
אכן, מלכתחילה יועדה תקנה זו לתחום השיפוט המקומי ולא למצבים בהם הנתבע מצוי מחוץ לתחומי המדינה, אולם בית המשפט העליון
 
"הרחיב את תחולתה של תקנה 482 גם למצבים 'חובקי עולם', הואיל ותקנה זו עוסקת באופן שבו יש להמציא לנתבעים כתבי בי-דין ואינה קובעת כללים בדבר סמכות שיפוט בינלאומית, פרשנות אשר מתאימה למציאות המודרנית שבה העברת מידע הינה זמינה וקלה לביצוע ..."
רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG, ניתן ביום 29.1.09, פורסם במאגר נבו (להלן: "פרשת ארבל"). ראו גם רע"א 39/89General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762 (1989)).
 
 
 
7.       בריח התיכון של התקנה מצוי בדיותה של המצאה למורשה העוסק, מטעם הנתבע, בהנהלת העסק או העבודה, עליהן נסבה התובענה. עיסוק זה של המורשה צריך שיהא בעת המצאת התובענה. בקשרים מן העבר הרחוק בין המורשה לבין הנתבע, לא סגי. ההלכה הפסוקה פירשה את הדיבור "מורשה" בהרחבה. כך, נפסק ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, ניתן ביום 25.8.94, פורסם במאגר נבו (להלן: "פרשת טנדלר"), כי המבחן הקובע לעניין השאלה מיהו "מורשה", "הינו קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע, שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו". יתר על כן, אפילו הגיע דבר ההליכים לידיעת הנתבע – אין להסתפק בכך ויש לבחון העניין  מנקודת מבט נורמטיבית. בית המשפט עמד על כך שלא ניתן לקבוע מסמרות מראש בשאלת רמת האינטנסיביות של הקשר בין מי שנטען להיות מורשה, לבין הנתבע. רמה זו נגזרת מן המתווה העובדתי המונח לפני בית המשפט בכל מקרה ומקרה; ואף אם מצביע מתווה זה על כך שלא ניתן להסתפק בכל אחד מיני סממנים אחדים לכשעצמו לשם ביסוס מסקנה בדבר אינטנסיביות הקשר, אפשר והצטברותם תביא למסקנה המיוחלת. אף הפסיקה שבאה לאחר מכן פסעה בתלם זה (ראו למשל רע"א 11822/05 Philip Morris USA Inc. נ' אלרואי, ניתן ביום 8.5.06, פורסם במאגר נבו; רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו, ניתן ביום 27.2.06, פורסם במאגר נבו. ראו גם ת"א (מחוזי מרכז) 6696-10-08 אלמור חשמל התקנות ושירותים (1986) בע"מ נ' סימנס ישראל בע"מ, ניתן ביום 15.1.09, פורסם במאגר נבו; בש"א (מחוזי ת"א 7028/09, ת"א (מחוזי ת"א) 1334/09 כתריאל נ' Comverse Technology Inc., ניתן ביום 2.6.09, פורסם במאגר נבו).
 
8.       כאן המקום להזכיר את עמדתם של י' רותם ו-א' לושי-עבודי "המצאה ל'מורשה בהנהלת עסקים' – מה הדין? על התאוריה החדשה של סמכות בין-לאומית" ספר קיטאי (בעריכת ב' סנג'רו, 2007) 315, 322 – 323, כי
 
"הסדרי הסמכות הבין-לאומית מבוססים כיום על תיאוריה חדשה, המתמקדת – לצורך בירור יכולתו של הפורום הישראלי לשכלל סמכות בין-לאומית על הנתבע – בהגנה על זכותו של התובע להביא סכסוך אזרחי שהוא מעורב בו לבירור בפני בתי המשפט בישראל; ובנפרד – לצורך בירור רציות שכלול הסמכות הבין-לאומית – באיתור המקום האופטימלי לבירור הסכסוך האזרחי. כך למשל מכיוון שתקנה 482(א), שעניינה בהמצאה ל'מורשה בהנהלת עסקים' כדרך לשכלול סמכות בין-לאומית, עוסקת כל כולה במישור ה'יכולת', יש לפרשה כך שתבטיח הגנה מרבית לזכות הגישה לערכאות של התובע. משכך, לצורך איתור 'מורשה בהנהלת עסקים' יש לדחות את מבחן 'הסממנים של שיתוף פעולה עסקי' המיושם לעתים בפסיקה, ואשר נגזר מתיאוריה אחרת של סמכות בין-לאומית, והוא עקרון הריבונות הטריטוריאלית, ולאמץ תחתיו את המבחן הנוסף שעלה בפסיקה והוא המבחן השואף להגן (אך ורק) על זכות הטיעון של הנתבע. כך או כך, יש להבדיל בין שני המבחנים המשמשים כיום בפסיקה בערבוביה".
 
 
 
 
 
גישה זו תביא לידי כך
 
"שהתובע יידרש להוכיח, לצורך בירור היכולת לרכוש סמכות בין-לאומית על הנתבע, אך ורק כי ההמצאה בוצעה למורשה לכאורה באופן שיש בו כדי להגשים את זכות הטיעון של הנתבע"
 
 
ופירוש זה לתקנה 482 (א)
"יספק את ההגנה המקסימלית לזכות הגישה לערכאות של התובע. שהלוא במצב שבו לבד מהמצאה כדין לנתבע (שתכליתה הגנה על זכות הטיעון של הנתבע) אין התובע צריך להוכיח מאומה, דלתות בית המשפט נפתחות לפני התובע באורח המקסימלי האפשרי".
 
(שם, בעמ' 322).
 
דומה כי גישה זו טרם קנתה שבת בפסיקה.
 
דיון והכרעה
9.       אעבור עתה לבחון אם הוכיח המשיב כי קיימים סממנים לכך שבירן, אלינה וסימקס (או מי מהם) היו, במועד הרלוונטי, מורשי המבקשים. כבר כאן אדגיש כי המשיב זנח, למעשה, את טענתו בכל הנוגע לסימקס. בתגובתו לבקשה, ביקש המשיב לעמוד על "העובדות המלמדות כי מר בירן ואלינה אכן יכולים היו לשמש, ואף שימשו בפועל 'מורשים'" (סעיף 13 לתגובה). בדומה לכך, גם בסיכומיו, עמד המשיב על טענתו שבירן ואלינה שימשו מורשים. אני קובע אפוא כי סימקס לא שימשה מורשית של המבקשים לצורך תקנה 482 (א).
 
ההמצאה למבקש 2
10.   המשיב ביסס את טענתו שבירן ואלינה משמשים מורשיו של המבקש 2, על כך שהמבקש 2 הוא אורגן בכיר אצל המבקשת 1 ועל כן, ניתן להניח כי היא תביא לידיעתו את דבר הגשת התביעה.
אני סבור כי אין ממש בטענה זו.  המשיב לא הביא כל תימוכין לביסוסה (המשפטי או העובדתי) של ההנחה האמורה. כשרות המצאתו של כתב התביעה לידי בירן ולידי אלינה עבור המבקש 2, תלוייה בראש ובראשונה בהיותם של השניים מורשים בהנהלת עסקו של המבקש 2 בישראל. המשיב לא הצביע על עובדות כלשהן המלמדות כי אחד מתנאים אלו  נתקיים. המשיב לא טען ולא הוכיח מהו עסקו בישראל של המבקש 2 שעליו נסבה התובענה; המשיב לא הראה כי בירן או אלינה מורשים מטעם המבקש 2. אין כל טענה כי נתקיימה (סמוך למועד הגשת התביעה) דרגה כזו או אחרת של קשר בין המבקש 2 לבין בירן או אלינה.
 
אני קובע אפוא כי ההמצאה לבירן ולאלינה, אינה המצאה למבקש 2. נותר אם כן לבחון את הטענה כי בירן או אלינה שימשו מורשיה בישראל  של המבקשת 1 לעת הגשת התביעה.
 
 
 
 
ההמצאה למבקשת 1
מעמדה של אלינה
11.   אני נכון לקבל את טענת המשיב כי אלינה קיימה במועד הרלוונטי (ומקיימת אף עתה) קשרי מסחר עם סיליקון ואף שימשה ומשמשת מפיצה של מוצרי סיליקון בישראל (עמ' 4 שורה 19, עמ' 6 שורה 13) ובכלל זה – נותנת שירות למוצרים שסיליקון משווקת.
 
עם זאת, כפי שהעיד מר א' יוסף, אלינה לא נתנה ואינה נותנת שירות למוצרים של המבקשת 1. ייתכן שסיליקון מוכרת כיום גם מוצרים שבעבר פותחו ויוצרו בידי המבקשת 1, אלא שאין בעובדה זו כדי להנביע מסקנה שאלינה, משמשת מורשית בהנהלת עסקיה של המבקשת 1.
 
המשיב טען כי ראייה התומכת בעמדתו כאילו שימשה אלינה נציגתה של המבקשת 1, נלמדת מפגישת חפיפה שנערכה בין מר א' כהן (מעובדי אלינה) לבין מר בירן (ראו מכתב מר הוף מיום 2.9.08, נספח A לתצהיר מר פרייס). פגישה כזו אכן נתקיימה, אולם מקובלים עליי דברי מר יוסף (עמ' 5 שורות 23 – 24) שהדבר היה לפי הנחיית סיליקון (וכאמור, אין כופר בקשר המסחרי שבין אלינה לבין סיליקון). אני סבור כי מפגש זה אינו מצביע על מעורבות כלשהי של המבקשת 1  ואינו תומך במסקנה שאלינה שימשה נציגתה של המבקשת 1 או שהייתה עימה בקשר עסקי כלשהו.
 
12.      סממן נוסף עליו ביקש המשיב לאשש עמדתו בדבר היותה של אלינה "מורשית" של המבקשת 1, מצוי במידע אשר נשאב משני אתרי אינטרנט. האתר האחד הוא אתרהּ של אלינה (www.elina.co.il). התדפיס מאתר זה (נספח י"ג לתצהיר המשיב) מציין שאלינה מפיצה מוצרי חברות רבות וביניהן סיליקון. המידע הרלוונטי לטענת המשיב מבוסס על ידיעה שהופיעה באתר, ביום 23.11.08, על אודות רכישת המבקשת 1 בידי סיליקון.
 
אני סבור כי מידע זה אינו מלמד דבר ואינו יכול לסייע בקידום מסקנה בדבר יחסי המבקשת 1  ואלינה. לא ניתן להסיק מן האמור באתר דבר וחצי דבר על אודות קיומם של יחסי הרשאה (או קשר מסחרי) בין אלינה לבין המבקשת 1. המשיב לא הבהיר מדוע הוא סבור שידיעה מסויימת, המזכירה את שמה של המבקשת 1, יוצרת יחסי הרשאה בינה לבין אלינה. הידיעה, כמוה כידיעות אחרות המתפרסמות באתרים רבים ואין היא יכולה ליצור יחסים מסחריים בין פלוני לבין אלמוני, או להעיד על קיומה.
 
האתר האחר נטען להיות אתר האינטרנט של המבקשת 1 ושל סיליקון. לגרסת המשיב, מצביע נספח ח' לתצהירו (תדפיס דף מן האתר, שבו נאמר כי אלינה היא נציגת המבקשת 1 בישראל) על הקשרים שבין אלינה לבין המבקשת 1. 
 
 
איני מקבל את טענת המשיב. חקירתו הראתה בבירור כי טענתו בעניין זה (סעיף 18 לתצהירו),  נטולת אחיזה עובדתית (ראו עמ' 17 שורות 13 – 19). המשיב הודה כי מקורו של דף האינטרנט שצורף כנספח ח' לתצהירו,  אינו באתר המבקשת 1. דף זה נלקח מאתר סיליקון. דף זה  משקף אפוא את המצב העובדתי שלפיו אלינה היא נציגת סיליקון בישראל, אך אין בכך לא רבותא ולא רלוונטיות לענייננו.
 
13.      סממן נטען נוסף ראה המשיב למצוא בתכתובות שבינו לבין המבקשת 1 וסיליקון, המלמדות כי המבקשת וסיליקון רואות באלינה הרבה מעל ומעבר למי שרוכש מוצרים מסיליקון ומוכר אותם (סעיף 19 לתצהיר המשיב). דעתי שונה. העיון בתכתובות אינו תומך בעמדת המשיב. הוא מלמד כי חל שינוי במנגנון התמיכה הטכנית אצל המבקשת 1, ותו לא.
הנה כי כן, הסממנים האמורים אינם מאששים את טענת המשיב כי אלינה שימשה מורשית בניהול עסקיה של המבקשת בישראל. ההמצאה לאלינה אינה מהווה אפוא המצאה למבקשת 1.
 
מעמדו של מר בירן
14.      עיקר דיונם של הצדדים התמקד ביחסים שבין מר בירן לבין המבקשת 1. אכן, אין חולק על כך שמר בירן שימש בעבר אצל המבקשת 1 בתפקיד מנהל המכירות לאירופה, ישראל ודרום אפריקה (עמ' 7 שורות 12 – 13). הקשרים העסקיים בין מר בירן לבין המבקשת 1 החלו בחודש פברואר 2007 ותמו בשלהי חודש יולי 2008). במסגרת זו הוקצתה למר בירן תיבת דואר אלקטרונית אצל המבקשת 1 (אשר מענהּ mbiran@integration.com); בדומה ליתר בעלי תפקידים בכירים אצלה, הנפיקה המבקשת 1 למר בירן כרטיס ביקור (ראו נספחים ג' ו-ד' לתצהיר המשיב). היא אף העמידה לשימושו מכשיר טלפון סלולרי מסוג בלאקברי (עמ' 7 שורות 21 – 22). המבקשת 1 העניקה למר בירן אופציות ואלו מומשו ותמורתן קיבל מר בירן תשלום מהמבקשת 1 (עמ' 9 שורה 17).
 
15.   המשיב טען כי סממנים אלו מבססים את מעמדו של מר בירן כמורשה של המבקשת 1 (במובן תקנה 482 (א) לתקנות סד"א). בכל הכבוד, דעתי שונה. הממצאים העובדתיים הללו אינם מקדמים את ההכרעה בשאלה אם בעת המצאת התביעה לידיו, שימש מר בירן מורשה של המבקשת 1 בהנהלת עסקיה, אם לאו. הסממנים האמורים הם נחלת העבר. הם מלמדים כי בתקופה שבין חודש
פברואר 2007 לבין חודש יולי 2008 (כולל), ניתן היה לראות במר בירן מורשה של המבקשת 1. בכך לא סגי, שכן כתב התביעה נושא דיוננו הומצא בחודש ספטמבר 2008.
 
16.   המשיב הוסיף וטען לקיומם של סממנים נוספים לביסוס מעמדו של מר בירן כמורשה, כדלקמן:
(א)   מר בירן המשיך לקבל משכורת מן המבקשת 1 עד לסוף חודש אוקטובר 2008; 
(ב)    אתר האינטרנט של המבקשת 1 הזכיר את מר בירן כנציגה של המבקשת 1 בישראל (ראו נספח ב' לתצהיר המשיב);
(ג)    מר בירן תיאם פגישה בין מר הוף לבין המשיב בחודש אוגוסט 2008 ואף המליץ ליישב בפשרה את הסכסוך שבין המבקשת 1 לבין המשיב (עמ' 12 שורות 14 ואילך);
(ד)    מכתב מר הוף אל מר בירן, מיום 2.9.08, הכולל אישור כי מיום 31.7.08 חדל מר בירן ליתן שירותיו למבקשת 1, מציין מפורשות:
“As we discussed, we have agreed to pay the remaining amounts owed you under the Agreement … subject to the following conditions: …
 
(iv) you will continue to cooperate fully with us on issues relating to IA(המבקשת 1 . מ' י') , its products, leads and relationships established by you, existing customers and the ongoing disagreement with Mr. Shmuel Melmam”.  
 
(ה)        מר בירן הודה כי העביר למבקשת 1 עותק מכתב התביעה מייד אחר קבלתו לידיו. זאת עשה לבקשת היועץ המשפטי  של המבקשת 1 מר ג'ו ברוק (עמ' 8 שורות 24 – 31).
 
17.   אני סבור כי חלק הארי של חמשת הסממנים דלעיל, אינו מאשש את עמדת המשיב. להלן אנמק את עמדתי לגבי כל אחד מן הסממנים.
 
קבלת שכר לאחר חודש יולי 2008
בעקבות רכישת המבקשת 1 בידי סיליקון, חדל מר בירן לשמש בתפקיד כלשהו במבקשת 1 וחדל לפעול עבורה בשלהי  חודש יולי 2008 (עמ' 11 שורות 16 – 18). מקובלת עליי עדותו של מר בירן, שעל פי ההסכם שהיה לו עם המבקשת 1, היה הוא זכאי לקבל מן המבקשת 1 את שכרו עד לסוף דצמבר 2008, אם ינותקו הקשרים ביניהם בטרם עת (עמ' 9 שורות 23 – 24). מר בירן העיד לפניי, ואני מקבל את דבריו בעניין זה, שלא היה זכאי לקבל מן המבקשת 1 הוצאות כלשהן ממועד תום היחסים ביניהם (עמ' 9 שורה 27). קבלת תשלומים בידי מר בירן לאחר חודש יולי 2008, אינה מהווה אפוא ראייה לכך שבחודש ספטמבר 2008 היה הוא נציגה של המבקשת 1 בישראל. אני סבור כי יש לראות בתשלומים האמורים משום קיום החוזה מצד המבקשת 1 על פי התחייבותה. לדעתי, יותר משמהווה התשלום "שכר עבודה" הוא מהווה פיצויים בגין קטיעת היחסים החוזיים.
 
התדפיס מאתר האינטרנט
איני נכון לסמוך על המצויין בתדפיס הדף מאתר האינטרנט של המבקשת 1, בו נזכר מר בירן כנציגה של המבקשת בישראל (ראו נספח ב' לתצהיר המשיב). ראשית, אין לדעת אימתי "הועלו" לאוויר הפרטים שבנספח ב' הנ"ל והמשיב לא יכול היה לסייע בעניין זה בחקירתו (עמ' 15 שורות 4 – 6); שנית, דרכי ההתקשרות עם מר בירן, המצויינות בנספח ב' הנ"ל, לא היו זמינות מראשית חודש אוגוסט 2008, עם סיום הקשרים בינו לבין המבקשת 1. כך למשל העיד מר בירן כי "בסוף יולי כבר הבלאק ברי הפסיק לעבוד" (עמ' 10 שורה 17), והוא נתבקש להחזירו ועשה כן בחודש ספטמבר או אוקטובר 2008 ורק לאחר מכן קיבל את הכספים שהגיעו לו (עמ' 10 שורות 21 – 22); שלישית, המועד המופיע בשולי נספח ב' לתצהיר המשיב, כמועד הפקתו, הוא 9/7/2008. אפשר ומועד זה הוא 9 ביולי 2008 (עובר לניתוק הקשר בין בירן לבין המבקשת 1) ואפשר שהוא 7 בספטמבר 2008 (יום הגשת התביעה). מכל מקום, אני סבור שגם אם הופק התדפיס ביום הגשת התביעה, אין לסמוך על הרישום באתר האינטרנט, כאילו שימש מר בירן נציגה של המבקשת 1 בישראל, עת קיימא לן עדותו הברורה של מר בירן, כי דרכי ההתקשרות עימו לא היו דרכים תקפות עוד משלהי חודש יולי או תחילת חודש אוגוסט 2008.
 
תיאום הפגישה
מר בירן אכן תיאם פגישה בין מר הוף לבין המשיב, בגרמניה, בחודש אוגוסט 2008 ואף המליץ בפני מר הוף ליישב הסכסוך בפשרה, על מנת שלא ייפגע שמה של סיליקון. תיאום הפגישה ליום 19.8.08 נעשה על פי בקשת מר הוף (עמ' 12 שורות 12 – 15). אולם, עובדה זו אינה מצביעה על המשך עסקיו של מר בירן עם המבקשת 1 לאחר חודש יולי 2008. כאמור, מקובלת עליי גישת מר בירן כי בסוף חודש יולי 2008 תמו יחסיו עם המבקשת 1.
 
המכתב מיום 2.9.08
אני סבור כי מכתב מר הוף למר בירן מיום 2.9.08 (נספח A לתצהיר מר פרייס) יש בו משום הסמכת מר בירן לפעול בנוגע לסכסוך (שקיומו היה ידוע בעת ההיא וייתכן שהגשת תביעה מצד המשיב הייתה צפוייה בדרגת וודאות גבוהה). אחד מארבעת התנאים בהם הותנה פרעון חובה של המבקשת 1 למר בירן, היה שיתוף פעולה מלא מצד מר בירן עם סיליקון, בנושאים הקשורים למבקשת 1, לרבות מוצריה; לקוחותיה הקיימים (לאו דווקא בישראל, אלא ככל הנראה בכל הטריטוריה שהייתה בגדרי סמכותו של מר בירן); הקשרים שיצר מר בירן; אי- ההסכמות עם מר מלמן. שיתוף פעולה מלא זה מצד מר בירן משמעותו היא חידוש הקשרים שהיו לו (עד סוף חודש יולי 2008), אף כי חידוש זה הוא בגזרה מצומצמת ומתוחמת היטב, כאמור במכתב. דומה שמטעם זה הבין מר בירן כי משלוח עותק התביעה אל יועצה המשפטי של המבקשת 1, מצוי במסגרת תפקידו (עמ' 13 שורה 27), מה גם שככל הנראה זו הייתה בקשתו המפורשת של היועץ המשפטי (עמ' 8 שורות 27 – 31).
 
ניתן אפוא לומר בביטחון כי הראיות שבאו לפניי בנוגע למכתב האמור, תומכות בקיומו של קשר בין מר בירן לבין המבקשת 1 לאחר תום עסקיהם המשותפים. קשר זה נסב אף על הסכסוך שבין המבקשת 1 לבין המשיב. במסגרת הקשר נדרש מר בירן לשתף פעולה עם המבקשת. שיתוף פעולה זה הוא שמנביע את החלת תקנה 482 (א) על ענייננו.
אינטנסיביות הקשר נשוא ההלכה הפסוקה, שהיא תנאי בל יעבור להכרה במר בירן כמורשה של המבקשת 1, לא הייתה חייבת להיפרס על פני מגזר רחב של נושאים. קשר אינטנסיבי יכול להתייחס אף לנושא אחד ויחיד או לעניינים בודדים מתוך מגוון פעילויות רחב. העיקר הוא כי קשר זה ימריץ את המורשה לדווח למרשהו על כל שיתרחש בנושא הספציפי, לרבות הבאה לידיעת המרשה שהוגשה תביעה נגדו וכי עליו להיערך להתגונן מפניה. כך אמנם הוא בענייננו.
 
העברת החומר למבקשת 1
אין חולק על העובדה שמר בירן אכן העביר למבקשת 1 את כתב התביעה שמסר לו המשיב. אולם, בכך לא סגי. לא בכדי נפסק שהשאלה (העובדתית) אם הגיע דבר התביעה לידיעתו של הנתבע, אינה ממין העניין והשאלה הנכונה היא זו האם יש להניח שהמורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. ההנכחה הנורמטיבית של הנתבע (באמצעות מורשהו, שקיבל את כתב התביעה), היא אפוא בריח התיכון. לפנים מן הנדרש, אציין כי גישתם של רותם ולושי-עבודי במאמרם הנזכר בסעיף 8 לעיל, הייתה מסתפקת בהוכחת העברתו של כתב התביעה אל המבקשת 1, לפי שבכך ניתנה לה הזדמנות לממש את זכות הטיעון שלה. אם אמנם תממש היא את זכותה האמורה, תהא פתוחה לפניה הדרך לכפור בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט בישראל, שכן ההמצאה למורשה אינה חורצת דבר לגבי הסמכות הבינלאומית.
 
התוצאה
18.   העולה מן האמור לעיל הוא אפוא כדלקמן:
(א)        המצאת כתב התביעה לידי מר בירן עבור המבקשת 1 – המצאה כדין היא, שכן מר בירן שימש, בעת ההמצאה, מורשה (במובן תקנה 482 (א) לתקנות סד"א) מטעם המבקשת 1 בעניין הסכסוך עם המשיב;
 
(ב)        המצאת כתב התביעה למר בירן, אלינה וסימקס, עבור המבקש 2 – לאו המצאה כדין היא, מאחר שאיש מן הנמענים הללו לא שימש מורשהו (במובן תקנה 482 (א) הנ"ל) של המבקש 2.
 
הואיל והבקשה נתקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה – לא אעשה צו בדבר הוצאות.
על פי החלטת כבוד הנשיאה מיום 4.12.08, יובא התיק לפניה.
 
ניתנה היום, כ"ב בסיון התשס"ט (15 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.
            
 
 
 

שאלות תגובות או הערות:
שם + משפחה
דוא"ל
טלפון
איזור
נושא
פרטי פניה
* בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

רוצה שעורך דין יחזור אליך עם תשובות? לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא פסקי דין וחדשות בנושא:

מתן אפשרות לביצוע בדיקת פוליגרף חוזרת על אף הסדר דיוני בין הצדדים
שכר טרחת עורכי דין בשירות המדינה פלוס מע"מ, האמנם?
האם ניתן לבקש פסלות שופט כיוון שהוא דתי?
המצאה למורשה בישראל של חברה זרה

לכל פסקי הדין



    המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

   כל הזכויות שמורות © אין להעתיק, לצלם או לעשות כל שימוש בתוכן ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.

ראשי |  תקנון האתר |  מפת האתר