ראשי |  גירושין |  הוצאה לפועל    
ברוכים הבאים לאתר what2do - עורכי דין ומידע משפטי לאזרח בתחומים:     תעבורה, נהיגה בשיכרות     תעבורה - עבירות מהירות     תעבורה, הזמנה למשפט     שלילה     פסילת רשיון     כתיבת בקשות,הוצאה לפועל     התנגדות לביצוע,עיכוב הליכים     חוב משכנתא,ייעוץ משפטי     עיקול חשבון בנק     פקודת מאסר...     חקירת יכולת...     איחוד תיקים     חוזה לרכישת דירה     בתים משותפים, סכסוכי שכנים      מקרקעין,עורך דין     הסכם מכר | קניית דירה | מגרשים     רשם המקרקעין | רישום ראשון | טאבו     יעוץ משפטי | הפרת חוזה | הסכם | הערת אזהרה     עורך דין | ליקויי בניה | תביעות קבלנים     חריגות בניה | פינוי פולש | ייעוץ משפטי     המשפט הפלילי | עורכי דין | חקירה     ייעוץ | מידע | מעצר עד תום הליכים     כתב אישום | העדר הרשעה | זיכוי מחמת הספק     חוסר עניין לציבור | עורכי דין | פלילים     עסקת טיעון | חקירות - שיטות, אמצעים | סיוע     עיכוב הליכים | עיכוב פגישת עורך דין לקוח | הארכת מעצר     
מידע לציבור בנושאי - תעבורה, פלילי, הוצאה לפועל, מקרקעין ועוד...

יש לך שאלה משפטית 

www.andjusticeforall.co.il

ראשי > דיני אינטרנט > חדירה לחשבון פייסבוק וכתב אישום בגין פגיעה בפרטיות
חיפוש באתר

שם
דוא"ל
נייד
איזור
נושא 
פרטי
פניה 

* בכפוף לתקנון האתר

לכל המאמרים

ממוצע הפיצויים שנפסקים לפי חוק הספאם - איגוד האינטרנט הישראלי

האם ניתן לתבוע את גוגל בעקבות השלמה אוטומטית במנוע החיפוש?

פוסט בבלוג באינטרנט ותביעת לשון הרע

האם המשטרה יכולה לחסום אתר אינטרנט ללא צו בית משפט?

פרסומים שונים באינטרנט במסגרת סכסוך שכנים

האם תקלה באתר אינטרנט הינה עילה לתביעה?

פיצויים לעיתונאים אשר כתבותיהם הועתקו לאתר דה מארקר ללא מתן קרדיט

הפרת סימן מסחר במילה "למטייל" בקישורים ממומנים בגוגל

פיטורים מעבודה על בסיס תמונה בפייסבוק המתארת התעללות בבעלי חיים, האמנם?

בזק בינלאומי מכרה ללקוח אינטרנט חבילה שהוא אינו צריך, האם תשלם פיצויים?


לכל פסקי הדין
מקרקעין - נדלן
פלילי
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
חברות, עסקים, סטארט אפ
דיני משפחה
משפט בין לאומי ומדינות
נזקי גוף ופיצויים
דיני אינטרנט ורשת
דיני עבודה זכויות עובדים
עצות לבחירת עורך דין
טפסים וברורים
תביעות קטנות
מי אנחנו - עורכי הדין
  

חדירה לחשבון פייסבוק וכתב אישום בגין פגיעה בפרטיות

ברוכים הבאים למדור חדשות ופסיקה בתחום דיני אינטרנט:

 

ועכשיו ... חדירה לחשבון פייסבוק וכתב אישום בגין פגיעה בפרטיות.

 

----------------

 
 

חדירה לפייסבוק - האם פגיעה בפרטיות?


ת"פ 28931-11-11

 

רשת הפייסבוק הינה הרשת החברתית הפופולארית ביותר בעולם. מדובר בפלטפורמה תקשורתית אשר מאגדת בתוכה כ-485 מיליון דפים פעילים. דף הפייסבוק האישי איננו רק מקום לשיתוף מידע אינטרנטי. עסקינן בעמוד מקוון אשר מכיל בתוכו מידע אודות בעליו לרבות תכנים, תמונות, שיתופים, קישורים, חברים, בני משפחה וכדומה. האם פריצה לדף זה הינה פגיעה בפרטיות? כיצד הסוגיה נבחנת במסגרת דיני האינטרנט בישראל? האם אדם אשר חדר לחשבון פייסבוק של אחר יורשע בכתב אישום פלילי? להלן דוגמא למקרה כגון דא.


כנגד הנאשם במקרה דנן הוגש כתב אישום בטענה כי האחרון חדר לחשבונות פייסבוק ומסנג'ר של נשים, התחזה בשמן, ולעיתים אף מסר אודותיהן מידע כוזב. אי לכך, יוחסו לנאשם עבירות של חדירה למחשב, התחזות ופגיעה בפרטיות. בית המשפט השלום בבאר שבע הרשיע את הנאשם בשתי העבירות הראשונות, אך זיכה אותו מעבירת הפגיעה בפרטיות.

 

האם פרסום כזבים הינו פגיעה בפרטיות?


המדינה ביקשה להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו ובא כוחה עמד על חומרת מעשיו של האחרון. נטען כי הנאשם חדר לחשבונות הפרטיים של נשים ברשתות הפייסבוק והמסנג'ר, ואף הזדהה בשמן של אחת מהן תוך שהוא טוען לביצוע פעילויות מיניות ושימוש באלכוהול וסמים.

 

      קראו עוד בתחום:

 

הנאשם הודה בכך שפרץ וחדר לחשבונות המדוברים אך טען כי היות והמידע אשר הוא פרסם אודות הנשים המתלוננות היה מידע כוזב, הרי שלא היה מקום להרשיעו בפגיעה בפרטיות. המדינה טענה כי למרות שהדברים היו שקריים, תכליתו של חוק הגנת הפרטיות הינה למנוע פרסומים הנוגעים לצנעת הפרט של אדם, וזאת גם כאשר עסקינן בכזבים.


השופט, רון סולקין, קיבל את טענותיו של הנאשם באשר להרשעתו בפגיעה בפרטיות. נקבע כי חוק הגנת הפרטיות נועד למנוע חשיפת עובדות מוצנעות אודות אדם ולא הפצת שקרים. דהיינו, בניגוד לחוק איסור לשון הרע, אשר מקים עילת תביעה כאשר אדם הוציא את דיבתו של אחר, חוק הגנת הפרטיות קובע כי ניתן להרשיע בגינו על בסיס חשיפת פרטים אמיתיים בלבד.


השופט סולקין הוסיף ועמד על ההבדל בין החוקים השונים. חוק איסור לשון הרע עושה שימוש במונחים כגון "פרסום העלול להשפיל" ו"התנהגות או תכונות המיוחסים לפלוני". כמו כן, מדובר בחוק אשר חל גם על הוצאת דיבה ו/או על הבעת דעה פוגענית כלפי נפגע עבירה. לעומתו, חוק הגנת הפרטיות עוסק בפרטים ממאגר מידע, צילומים, הפרת חובת סודיות, ידיעות וכו'. על פי חוק זה, הרשעת פלוני תיעשה על בסיס הקשר המיידי בין הפרסומים הללו ובין חשיפת עובדות.
 


שאלות תגובות או הערות:
שם + משפחה
דוא"ל
טלפון
איזור
נושא
פרטי פניה
* בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

רוצה שעורך דין יחזור אליך עם תשובות? לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא פסקי דין וחדשות בנושא:

חשיפת מקור עיתונאי בגין לשון הרע בכתבה באתר אינטרנט, האמנם?
האם הרשעה בגין פגיעה בפרטיות בעקבות חדירה לחשבון פייסבוק?
נדחתה תביעת לשון הרע כנגד פרסום לשון הרע באינטרנט באתר גלובס
תביעה בגין לשון הרע באינטרנט - להיכן תוגש?

לכל פסקי הדין



    המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

   כל הזכויות שמורות © אין להעתיק, לצלם או לעשות כל שימוש בתוכן ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.

ראשי |  תקנון האתר |  מפת האתר