|
האם המשטרה תוכל לחסום אתרי אינטרנט באופן זמני ללא צו בית משפט?
סוגיות הקשורות בדיני אינטרנט גורמות לא אחת למחלוקות קשות בין המדינה, הגולשים, בעלי האתרים ובתי המשפט. היות והאינטרנט הינו מדיום חדש יחסית, אשר נמצא בתנופה משמעותית רק ב-10 השנים האחרונות, ישנם נושאים רבים מבחינה משפטית אשר טרם הובהרו לגביו. למשל, לשון הרע ברשתות חברתיות, הסתה לגזענות באתרי אינטרנט, פגיעה בפרטיות על ידי פרסום פרטים אישיים של פלוני ועוד. לעיתים, ישנן סוגיות המשלבות בין הדין הפלילי לעולם המקוון.
קראו עוד בתחום:
משרד המשפטים פרסם תזכיר להצעת חוק לפיו המשטרה תוכל להורות על חסימה לאתרי אינטרנט מסוימים ללא צו שופט לשם ביצוע פעולה זו. מדובר בתיקון אשר מוצע על מנת להגביל גישה חופשית באינטרנט לאתרים המאפשרים הימורים ואתרים בהם מתפרסמים "חומרי תועבה פדופיליים". על פי התזכיר, משרד המשפטים מציע כי קצין משטרה מוסמך יהיה רשאי להורות לספקית אינטרנט לחסום גישה לאתרים מסוימים אשר מבוצעות בהם עבירות כגון דא. עם זאת, הודגש כי ספקית האינטרנט תקבל התראה מוקדמת על הכוונה לחסום את הגישה לאתר מסוים, וישמעו טענותיו של האתר.
המשך למאבק באתרי הימורים ברשת
מדובר בתזכיר הצעת חוק אשר גובש על ידי משרד המשפטים בהמשך לניסיונותיה של המשטרה לחסום אתרי הימורים אשר הגישה אליהם מהאינטרנט הישראלי פתוחה ופרוצה. לפני כשנתיים, בשנת 2010, משטרת ישראל שלחה לכל ספקיות האינטרנט בישראל צו אשר מורה להן למנוע גישה מלקוחותיהם לאתרי הימורים גדולים (למשל - ויקטור צ'נדלר המפורסם).
המשטרה, במתן צו זה, התבססה על סעיף 299 לחוק העונשין. על פי הסעיף הנ"ל, מפקד מחוז במשטרה רשאי להורות על סגירתו של "מקום של משחקים אסורים". המשטרה טענה בזמנו כי היא ברת סמכות להוציא צווים אלה גם כאשר ה"מקום" הוא אתר אינטרנט וירטואלי.
ספקיות האינטרנט נענו בזמנו לצו ואף לא אחת מהן פנתה לבית המשפט. עם זאת, הצעד לא עבר "באופן חלק". איגוד האינטרנט ביקש להוביל את המאבק כנגדו בבית המשפט. אי לכך, האיגוד הגיש כנגד החסימה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
השופטת, מיכל רובינשטיין, אשר נדרשה לסוגייה, קבעה באפריל שעבר כי פרשנותה של המשטרה את הסעיף בחוק הייתה "בלתי נכונה". השופטת קבעה כי זכות הגישה למידע נפגעת כאשר גלישה חופשית לרשת מוגבלת באופן ריכוזי על ידי פעולות של הרשות המבצעת. נקבע כי גם כאשר מדובר באתר ובו מוצגים תכנים שליליים (למשל, עידוד שימוש בסמים או הסתה לגזענות), עדיין עסקינן במידע.
רובינשטיין הוסיפה כי הפסיקה בישראל קבעה לא אחת שחופש הביטוי יכול לספוג סוגים רבים של מידע, גם כאשר אלה מעודדים פעילויות בלתי חוקיות (או מהווים בעצמם פעילות בלתי חוקית). בפסק הדין הודגש כי הדברים יפים גם לגבי אתרי הימורים, וזאת חרף ראייתו של המחוקק כי מדובר בהימורים בעלי ערך חברתי שלילי. רובינשטיין הוסיפה כי הצו שהוצא כנגד אתרי ההימורים היה למעשה פגיעה בחופש הביטוי של הגולשים אשר מעוניינים לגלוש באתרים אלה ולהיחשף למידע הניתן בהם.המדינה הגישה ערעור בעניין לבית המשפט העליון. ערעור זה עומד ותלוי (וטרם התקבלה בו הכרעה).
בינתיים, כאמור, המשטרה ומשרד המשפטים מבקשים להעניק למשטרה כלים להתמודד עם אתרים פוגעניים אלה. למעשה, משרד המשפטים מציע לשנות את החוק באופן כזה שהמשטרה תהיה ברת סמכות להורות על הגבלה וחסימת גישה לאתרי הימורים ואתרי מין ופדופיליה.
|
