ראשי |  גירושין |  הוצאה לפועל    
ברוכים הבאים לאתר what2do - עורכי דין ומידע משפטי לאזרח בתחומים:     תעבורה, נהיגה בשיכרות     תעבורה - עבירות מהירות     תעבורה, הזמנה למשפט     שלילה     פסילת רשיון     כתיבת בקשות,הוצאה לפועל     התנגדות לביצוע,עיכוב הליכים     חוב משכנתא,ייעוץ משפטי     עיקול חשבון בנק     פקודת מאסר...     חקירת יכולת...     איחוד תיקים     חוזה לרכישת דירה     בתים משותפים, סכסוכי שכנים      מקרקעין,עורך דין     הסכם מכר | קניית דירה | מגרשים     רשם המקרקעין | רישום ראשון | טאבו     יעוץ משפטי | הפרת חוזה | הסכם | הערת אזהרה     עורך דין | ליקויי בניה | תביעות קבלנים     חריגות בניה | פינוי פולש | ייעוץ משפטי     המשפט הפלילי | עורכי דין | חקירה     ייעוץ | מידע | מעצר עד תום הליכים     כתב אישום | העדר הרשעה | זיכוי מחמת הספק     חוסר עניין לציבור | עורכי דין | פלילים     עסקת טיעון | חקירות - שיטות, אמצעים | סיוע     עיכוב הליכים | עיכוב פגישת עורך דין לקוח | הארכת מעצר     
מידע לציבור בנושאי - תעבורה, פלילי, הוצאה לפועל, מקרקעין ועוד...

יש לך שאלה משפטית 

www.andjusticeforall.co.il

ראשי > דיני אינטרנט > חשיפת זהות כותב טוקבק, אימתי?
חיפוש באתר

שם
דוא"ל
נייד
איזור
נושא 
פרטי
פניה 

* בכפוף לתקנון האתר

לכל המאמרים

ממוצע הפיצויים שנפסקים לפי חוק הספאם - איגוד האינטרנט הישראלי

האם ניתן לתבוע את גוגל בעקבות השלמה אוטומטית במנוע החיפוש?

פוסט בבלוג באינטרנט ותביעת לשון הרע

האם המשטרה יכולה לחסום אתר אינטרנט ללא צו בית משפט?

פרסומים שונים באינטרנט במסגרת סכסוך שכנים

האם תקלה באתר אינטרנט הינה עילה לתביעה?

פיצויים לעיתונאים אשר כתבותיהם הועתקו לאתר דה מארקר ללא מתן קרדיט

הפרת סימן מסחר במילה "למטייל" בקישורים ממומנים בגוגל

פיטורים מעבודה על בסיס תמונה בפייסבוק המתארת התעללות בבעלי חיים, האמנם?

בזק בינלאומי מכרה ללקוח אינטרנט חבילה שהוא אינו צריך, האם תשלם פיצויים?


לכל פסקי הדין
מקרקעין - נדלן
פלילי
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
חברות, עסקים, סטארט אפ
דיני משפחה
משפט בין לאומי ומדינות
נזקי גוף ופיצויים
דיני אינטרנט ורשת
דיני עבודה זכויות עובדים
עצות לבחירת עורך דין
טפסים וברורים
תביעות קטנות
מי אנחנו - עורכי הדין
  

חשיפת זהות כותב טוקבק, אימתי?

דיני אינטרנט – בקשה לחשוף כתובות טוקבקיסטים

כל מחשב מזוהה ברשת בכתובת הקרויה כתובת IP (Internet Protocol), הניתנת לו על ידי ספק הגישה לאינטרנט (למשל - "ברק", "נטוויז’ן" ודומיהם). כתובת שכזו ניתנת, מן הסתם, גם למחשב ממנו כותב המגיב תגובה לכתבה באינטרנט. כאשר מבקש המגיב להגיב לידיעה באתר פלוני, נצמדת כתובת ה-IP שלו לתוכן הכתובית, כאשר על פי רוב שומר מפעיל האתר את הכתובת הנ"ל.

מאמר זה עוסק בסוגיה המשפטית של חשיפת הטוקבקסיטים תוך מתן דוגמא לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת. פסק הדין ניתן בעקבות בקשה שהגיש עיתונאי "ידיעות אחרונות" לאתר האינטרנט "וואלה". בבקשתו עתר העיתונאי כי מפעילת האתר תחשוף בפניו את כתובות ה-IP של שלושה גולשים אשר, לכאורה, הוציאו דיבתו בתגובה לכתבה.

 

      קראו עוד בתחום:


הרקע הטכני לחשיפת טוקבקיסטים

האפשרות לאיתורו של כותב התגובית נובעת, אפוא, מקיומה של כתובת ה-IP אצל מפעיל האתר, ומכאן באה דרישתו של המבקש, כי "וואלה" תיתן לו את כתובת ה-IP של המגיבים.

 

אלא שבכך לא נסתיימה מלאכת האיתור שעליה עמל המבקש. בשלב השני יהא עליו לפנות לספק הגלישה, כשהוא מצויד בכתובת ה-IP של המגיב, והריהו מחזיק בידו את הקישור/זיהוי שבין כתובת ה-IP לבין בעל המחשב. כך יוכל המבקש לעלות על עקבותיו של המחשב, ממנו נכתבו הכתוביות.

עם זאת, משוכות אחדות עשויות שלא לאפשר את האיתור – לדוגמא, אפשר שמפעילי האתר לא ישמרו את כתובת ה-IP (אין עליהם, לפי הדין הקיים, לשמר את הכתובת, את הטוקבק או כל מידע אחר אודותיהן). דוגמא נוספת היא שכותב התגובית הוא מחשב אחד בתוך רשת, שכולה מתאפיינת בכתובת IP אחת, ואז ניתן לזהות את הרשת בלבד (כגון של משרד ממשלתי, פירמה גדולה וכד’).

 

לעיתים גולש מגיב דרך רשת אלחוטית כזו או אחרת ("קפה אינטרנט", בית מלון, שדה תעופה, רשת אלחוטית ביתית של השכן, ועוד כיו"ב), ואז יודע האתר את כתובת ה-IP של הרשת אך לא של המגיב וכו’. רשימה זו של מכשלות אינה ממצה, לשם ההמחשה יצויין שקיימים אתרים ברשת, המתמחים בטשטוש עקבותיהם של גולשים.

 

      קראו גם:


חשיפתו של מפרסם אנונימי טרם הוסדרה בידי המחוקק ולבית המשפט העליון טרם נזדמן להכריע בה. לעומת זאת, שופטי השלום והמחוזי הינם חלוקי דעות לגבי סוגיה זו ופסיקות סותרות התקבלו בערכאות שונות לגבי מקרים שונים.

שלושת הגישות לחשיפת טוקבקיסטים:

 

  • יש לחשוף את זהותו של המגיב, במידה ועולה בידיו של התובע לשכנע בקיומה של עוולה נזיקית כתוצאה מן הפרסום. גישה זו גורסת שאין לעובדת היות הפרסום ברשת האינטרנט דווקא, כדי להשליך על ההכרעה בשאלת החשיפה.
  • אין מקום לחשוף את זהותו של המגיב היות ויש לשים לב למאפיינה המיוחדים של רשת האינטרנט. גישה זו גורסת שיש לחשוף כתובתו של מגיב רק אם מגיע הפרסום כדי עבירה פלילית.
  • גישת הביניים סוברת שבשל מאפיינה של הרשת, וחשיבותה של האנונימיות שבגלישה, יש להוסיף על המבחן תנאי נוסף הבוחן את הטוקבק על פי מספר מאפיינים - עוצמת הביטוי הפוגע (מבחינת תוכנו), היות הפרסום חד-פעמי או שמא חוזר ושיטתי, טיבו ומידת חשיבותו של האתר המפרסם, מאפייני הביטוי (פוליטי, מסחרי, פרטי), זיהויו של נשוא הפרסום כאיש ציבור או אדם פרטי, הרצינות שגולש סביר עשוי לייחס לביטוי (בשל מאפייניו של הפרסום, סוג האתר וכד’), ועוד כיוצא באלה סימנים.

 

התגובות נגד העיתונאי - שפה עילגת ושגיאות כתיב


בסיסה של תביעתו של העיתונאי עמדה על תגובות גולשים שפרסמה "וואלה" באתרה בעקבות כתבה שעסקה בכתבי "ידיעות אחרונות". שלושת התגוביות נשוא התובענה, עסקו בעבודתו של התובע, נוסחו באופן עילג (עם שגיאות כתיב) וניכר כי מדובר בעובדים של מערכת העיתון.

 

אחת התגובות של הגולשים רמזה לעיתונאי שיש לזרוק אותו מן העיתון משום שאיש איננו סובל אותו. תגובה נוספת, הציגה את התובע כאדם אשר לא יוצא מביתו ומקבל בעבור כך משכורת גלובאלית. ואילו התגובה השלישית, החריפה מכולן, עסקה בשמו של העיתונאי וטענה כי הוא בדרך להיות מפוטר מהעיתון. התגובה האחרונה אף הייתה פרטנית ביותר ותיארה את מערכת היחסים בתוך עיתון "ידיעות אחרונות" כאשר מדבריו של המגיב עלה שהוא עובד בעיתון ואינו מחבב את התובע, בלשון המעטה.

 

וואלה מסרבת לחשוף את הכתובות, העיתונאי מגיש תביעה


העיתונאי טען כי תוכן התגוביות הינו שקרי ועל כן דרש לתבוע את עלבונו בבית המשפט. עם זאת, המגיבים אינם ידועים והם עלומי שם, כדרכה של רשת האינטרנט, ועל כן הגיש האחרון בקשה למערכת "וואלה" על מנת שתחשוף בפניו את כתובתם האמיתית. אתר "וואלה" עמד בסירובו להגן על המגיבים ועקב כך הגיש העיתונאי תביעה נגד האתר לבית המשפט.

 

בית המשפט השלום דחה את בקשתו של העיתונאי משום שהשופטת סברה כי הטוקבקים אינם עולים כדי עוולה של לשון הרע. זאת ועוד, השופטת קבעה כי גם והיו התגוביות מקיימות תנאי הכרחי זה, לא היה מקום לחשיפת כתובת ה-IP שכן שאלת קיומה של הוצאת דיבה ברשת האינטרנט הינה עניין לבחינה באורח שונה מעולם החומר הישן עליו הושתת חוק איסור לשון הרע.

העיתונאי הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בעקבות החלטת השופטת בבית משפט השלום אך גם ערעורו זה נדחה. למרות שהשופט בבית המשפט המחוזי סבר שהעיתונאי הוכיח שהפרסומים הינם בבחינת לשון הרע, האחרון קבע שאין יסוד לחשוף את כתובות ה-IP.

 

השופט מזכיר גם טוקבקים אוהדים לעיתונאי בתגובות הגולשים


השופט קבע בפסק דינו כי מקום בו מדובר על תגובית, הכתובה בתוכן נמוך ובשפה עילגת, מדובר במקרה בו סיכויי הפגיעה בתובע אינם גבוהים.

 

השופט סבר כי למרות שהכתוביות עסקו בפיטוריו הקרובים של התובע, הרי שהאחרון עדיין עובד בעיתון "ידיעות אחרונות" עד עצם היום הזה. כמו כן, לצד תגובות אלו, אשר הדירו שינה מעיניו של העיתונאי, ציין השופט גם את שלל התגובות אשר שיבחו את עבודתו העיתונאית.

 

השופט סבר כי שלושת התגוביות הפוגעות, אינן מצדיקות את חשיפת הגולשים ואי לכך נידחת בקשתו של העיתונאי ללא מתן צו לתשלום הוצאות משפט.


שאלות תגובות או הערות:
שם + משפחה
דוא"ל
טלפון
איזור
נושא
פרטי פניה
* בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

רוצה שעורך דין יחזור אליך עם תשובות? לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא פסקי דין וחדשות בנושא:

חשיפת מקור עיתונאי בגין לשון הרע בכתבה באתר אינטרנט, האמנם?
האם הרשעה בגין פגיעה בפרטיות בעקבות חדירה לחשבון פייסבוק?
נדחתה תביעת לשון הרע כנגד פרסום לשון הרע באינטרנט באתר גלובס
תביעה בגין לשון הרע באינטרנט - להיכן תוגש?

לכל פסקי הדין



    המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

   כל הזכויות שמורות © אין להעתיק, לצלם או לעשות כל שימוש בתוכן ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.

ראשי |  תקנון האתר |  מפת האתר