ראשי |  גירושין |  הוצאה לפועל    
ברוכים הבאים לאתר what2do - עורכי דין ומידע משפטי לאזרח בתחומים:     תעבורה, נהיגה בשיכרות     תעבורה - עבירות מהירות     תעבורה, הזמנה למשפט     שלילה     פסילת רשיון     כתיבת בקשות,הוצאה לפועל     התנגדות לביצוע,עיכוב הליכים     חוב משכנתא,ייעוץ משפטי     עיקול חשבון בנק     פקודת מאסר...     חקירת יכולת...     איחוד תיקים     חוזה לרכישת דירה     בתים משותפים, סכסוכי שכנים      מקרקעין,עורך דין     הסכם מכר | קניית דירה | מגרשים     רשם המקרקעין | רישום ראשון | טאבו     יעוץ משפטי | הפרת חוזה | הסכם | הערת אזהרה     עורך דין | ליקויי בניה | תביעות קבלנים     חריגות בניה | פינוי פולש | ייעוץ משפטי     המשפט הפלילי | עורכי דין | חקירה     ייעוץ | מידע | מעצר עד תום הליכים     כתב אישום | העדר הרשעה | זיכוי מחמת הספק     חוסר עניין לציבור | עורכי דין | פלילים     עסקת טיעון | חקירות - שיטות, אמצעים | סיוע     עיכוב הליכים | עיכוב פגישת עורך דין לקוח | הארכת מעצר     
מידע לציבור בנושאי - תעבורה, פלילי, הוצאה לפועל, מקרקעין ועוד...

יש לך שאלה משפטית 

www.andjusticeforall.co.il

ראשי > דיני אינטרנט > בית המשפט לא יתיר פרסום כתובת IP של מגיב אנונימי
חיפוש באתר

שם
דוא"ל
נייד
איזור
נושא 
פרטי
פניה 

* בכפוף לתקנון האתר

לכל המאמרים

ממוצע הפיצויים שנפסקים לפי חוק הספאם - איגוד האינטרנט הישראלי

האם ניתן לתבוע את גוגל בעקבות השלמה אוטומטית במנוע החיפוש?

פוסט בבלוג באינטרנט ותביעת לשון הרע

האם המשטרה יכולה לחסום אתר אינטרנט ללא צו בית משפט?

פרסומים שונים באינטרנט במסגרת סכסוך שכנים

האם תקלה באתר אינטרנט הינה עילה לתביעה?

פיצויים לעיתונאים אשר כתבותיהם הועתקו לאתר דה מארקר ללא מתן קרדיט

הפרת סימן מסחר במילה "למטייל" בקישורים ממומנים בגוגל

פיטורים מעבודה על בסיס תמונה בפייסבוק המתארת התעללות בבעלי חיים, האמנם?

בזק בינלאומי מכרה ללקוח אינטרנט חבילה שהוא אינו צריך, האם תשלם פיצויים?


לכל פסקי הדין
מקרקעין - נדלן
פלילי
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
חברות, עסקים, סטארט אפ
דיני משפחה
משפט בין לאומי ומדינות
נזקי גוף ופיצויים
דיני אינטרנט ורשת
דיני עבודה זכויות עובדים
עצות לבחירת עורך דין
טפסים וברורים
תביעות קטנות
מי אנחנו - עורכי הדין
  

בית המשפט לא יתיר פרסום כתובת IP של מגיב אנונימי

ברוכים הבאים למדור חדשות ופסיקה בתחום דיני אינטרנט:

 

ועכשיו ... בית המשפט לא יתיר פרסום כתובת IP של מגיב אנונימי.

 

----------------

 
 

האם יתיר בית המשפט לחשוף כתובת IP של מגיב אנונימי?


בית משפט השלום בתל אביב נדרש לדון האם עליו להתיר חשיפת כתובת ה-IP (תעודת הזהות האלקטרונית) של מגיב באתר אינטרנט. התגובה פורסמה כ"טוקבק" לידיעה חדשותית העוסקת בבכירי מכון התקנים הישראלי ומקריאתה ניתן להניח בסבירות גבוהה כי היא נכתבה על ידי עובד המכון שביקש להעיר על התנהלות לא ראויה של הבכירים בארגון.

 

מנוע חיפוש אינו אחראי על התכנים הנמצאים דרכו


להלן תוכן הטוקבק:


"זה ידוע שהבכירים גונבים במכון אבל יתר 600 העובדים מרוויחים משכורות פחות מהממוצע במשק. מומלץ להתמקד בשמות כמו ... מומלץ לבדוק איך הגיעו למה שהגיעו שכר תפקיד אם לקחו דברים ללא רשות וכד’ לפעמים לקחו דברים עם רשות אבל זה לא שלהם."


מכון התקנים טען בתביעתו כי היה בפרסום כדי עבירה על חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 ובמקביל להגשת הבקשה לחשיפת כתובת ה-IP, הגישו בכירי המכון תביעה על סך 350,000 ₪ כנגד אתר האינטרנט וכותב הטוקבק. יש לציין, כי משנעשתה פנייה לאתר בנושא התגובה לידיעה, הוסרה זו האחרונה לאלתר.

 

לשון הרע על איש ציבור בפורום

המשטרה לו תוכל לצטט להודעות אי-מייל

הפרת זכויות באינטרנט

 

שלושת הגישות מן הפסיקה בעניין חשיפת גולשים


מהותה של בקשה זו ודומות לה, הינה במתח שבין הזכות לחופש הביטוי, ובכללה האינטרסים הציבוריים הנובעים מזכות זו, לבין הזכות של אדם לשמו הטוב. בתי המשפט המחוזיים כבר נדרשו לסוגיה זו וניתן למצוא בהם שלוש גישות:

 

  • הגישה האחת, היא זו המקדשת את שמו הטוב של אדם ומכאן מתירה חשיפת פרטי גולשים ברוחב לב.
  • הגישה השנייה, היא זו שרואה ליתן לחופש הביטוי מעמד עליון ולהגבילו רק במקרים קיצוניים כאשר עשויה לקום אחריות פלילית ואינטרס ציבורי נרחב דורש חשיפת פרטי הגולש.
  • גישה שלישית, שניתן לכנותה גישת ביניים, הינה הגישה שמבקשת לדרג את גבולות חופש הביטוי האנונימי באופן שככל שהאמירה נוגעת יותר לצנעת חייו של הנפגע ממנה יטה בית המשפט לחשוף את פרטי הגולש ואילו ככל שהאמירה נוגעת לתחום הפוליטי, יטה בית המשפט שלא לחשוף את פרטי הגולש.

 

אתר מכירות הורשע בהטעיית צרכנים

מעצר בגין חשד להסתה ברשת הפייסבוק


"בכל הנוגע לעניין שבפניי ראיתי להביא בחשבון את העובדה שמדובר היה בפרסום בודד ולזמן קצר שכן מיד עם גילוי התגובית ופנייה למשיבה, הוסרה התגובית מהאתר. מכאן שאין מדובר בנזק מתמשך" כתבה השופטת, חדוה וינבאום וולצקי, בפסק דינה, "עוד ראיתי להביא בחשבון כי התגובית באה לאחר פרסום כתבה שעניינה התנהלות המכון ועובדיו כפי שנמצאה על ידי בדיקה של משרד האוצר. כן יש להביא בחשבון שמדובר במוסד בעל מעמד בציבור ועל כן יש עניין לציבור לדעת את הנעשה בו וכיצד הוא מתנהל".

 

השופטת מעדיפה את מקבלת את גישת האתר ודוחה את התביעה

השופטת קבעה כי במקרה דנן היא מעדיפה את האינטרס הציבורי ומדובר במקרה בו אין להתיר את זהותו של הגולש. סיכמה היא את דבריה כי בבואו של בית המשפט לאזן בין האינטרס של המבקשים לתבוע את עלבונם מאותו גולש, לבין האינטרס הציבורי בשמירת האנונימיות של גולשים שמתריעים על מעשים או מחדלים של גורמים ציבוריים או אחרים, נראה כי ידו של האינטרס הציבורי על העליונה.


שאלות תגובות או הערות:
שם + משפחה
דוא"ל
טלפון
איזור
נושא
פרטי פניה
* בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

רוצה שעורך דין יחזור אליך עם תשובות? לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא פסקי דין וחדשות בנושא:

חשיפת מקור עיתונאי בגין לשון הרע בכתבה באתר אינטרנט, האמנם?
האם הרשעה בגין פגיעה בפרטיות בעקבות חדירה לחשבון פייסבוק?
נדחתה תביעת לשון הרע כנגד פרסום לשון הרע באינטרנט באתר גלובס
תביעה בגין לשון הרע באינטרנט - להיכן תוגש?

לכל פסקי הדין



    המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

   כל הזכויות שמורות © אין להעתיק, לצלם או לעשות כל שימוש בתוכן ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.

ראשי |  תקנון האתר |  מפת האתר