|
חשיפת גולש אשר איננו אנונימי
בית המשפט השלום בפתח תקווה קבע כי פרטיו של גולש אשר כנגדו הוגשה תביעה בגין לשון הרע יפורסמו. מדובר בלשון הרע אשר באה לידי ביטוי במכתב באינטרנט. בית המשפט פסק כי שלא כמו בהלכת רמי מור, לא מדובר במקרה זה בגולש אנונימי אלא באדם שהינו "החשוד העיקרי" מבחינת התובע.
מדובר במקרה בו לקוחות פרטיים התקשרו לרגל חתונתם עם צלם חתונות. בני הזוג לא היו מרוצים מהעבודה ובעקבות כך הוגשה על ידם תביעה כנגד הצלם בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות ברובה. הצלם חויב בתשלום 1,500 שקלים בלבד, פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים. במקביל, התפרסמה באתרי אינטרנט שונים הודעה המזהירה מפני שימוש בשירותי הצלם.
הצלם סבר כי הלקוח הלא מרוצה הוא זה אשר עומד מאחורי פרסומי הודעה האזהרה. אי לכך, הגיש האחרון תביעה כנגדו בגין לשון הרע. כמו כן, הצלם הגיש בקשה לבית המשפט השלום בפ"ת ובה עתר לחשיפת שמו של הגולש המדובר. התובע ביקש עוד מאתרי האינטרנט להצליב את כתובת האימייל אשר מהן נשלחו הודעות האזהרה, וזאת בניסיון להתחקות אחר זהות המפרסם. בבקשתו ביקש הצלם לחשוף גם את כתובת ה-IP של אשתו של הלקוח וצירף גם אותה כנתבעת לתביעתו.
הלקוח מכחיש את הפרסום אך מטיל קשיים על חשיפת זהות הגולש
הלקוח הכחיש מכל וכל את קשריו לפרסום וטען כי בכל מקרה עסקינן בהבעת דעה לגיטימית. הלקוח אף הוסיף כי הוא מוכן לבצע את הבדיקה הנקודתית אשר במסגרתה יושוו כתובות הצדדים בנוגע לפרסומים שהופיעו באתרים השונים. הלקוח הסכים, עם זאת, כי התשובה בנוגע להשוואה זו תהיה ב"כן ולא" ולא על ידי חשיפת כתובות IP.
בית המשפט קבע כי יש לקבל את הבקשה לחשוף את פרטיו של הגולש. כמו כן, השופטת ריבה שרון קבעה כי אשתו של הלקוח תצטרף אף היא בתור נתבעת. בנוגע לחשיפת הפרטים, נקבע כי הלכה רמי מור איננה תקפה במקרה זה וזאת משום שמדובר בגולש אשר סביר להניח שזהותו ידועה לצלם והוא מנסה להשתמש בחיסיון האינטרנט על מנת להפיץ לשון רע על המבקש.
קראו עוד בתחום:
כמו כן, הבקשה איננה עוסקת בחשיפת זהות הגולש אלא בהשוואה של כתובות מייל. זאת ועוד, בפסק דין רמי מור עסק בית המשפט בבקשה לחשוף פרטי גולש ללא הליך עיקרי. במקרה זה, חשיפת הגולש הינה בעלת מטרה ברורה של תביעת לשון הרע אשר הוגשה במקביל.
למעשה, השופטת ציינה כי מקרה דנן מתאים דווקא לדעת המיעוט בפסק דין רמי מור, אשר ניתנה על ידי השופט רובינשטיין. רובינשטיין כתב בדעת המיעוט הנ"ל כי זכותו של המבקש לשמו הטוב גוברת במקרים אלו על האינטרס הציבורי של שמירת הפרטיות וההגנה ברשת האינטרנט.
|
