|
לשון הרע ב"פוסט" בבלוג אינטרנט – 30,000 שקלים פיצויים
בלוגים אינטרנטים הפכו לאחת הפלטפורמות התקשורתיות הנפוצות ביותר בעשור האחרון. יותר ויותר גולשי אינטרנט מנהלים בלוגים העוסקים בנושאים שונים, אישיים יותר ואישיים פחות. פרסומים אלו, המכונים "פוסטים", עלולים לעיתים לפגוע באחרים.
האם פרסום "פוסט" בבלוג באינטרנט עלול להיות לשון הרע וכיצד ניתן להתייחס לכך כאשר הדברים עולים לאוויר באקוסטיקה צורמת של הליכי גירושין כואבים? סוגיה זו נדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
נישואיהם של בני זוג עלו על שרטון עד אשר הבעל נאלץ לעזוב את דירת המגורים המשותפת. האישה טענה כי לאחר עזיבתו, פרסם הנתבע מספר "פוסטים" פוגעניים ברשת האינטרנט בבלוג אותו הוא מנהל. לטענתה, במסגרת "פוסטים" אלו הוצגו השקפותיו של הנתבע בקשר ליחסיהם אשר כללו (בין השאר) "שקרים שונים בנוגע להתנהלותה".
כמו כן, התובעת הוסיפה כי הנתבע פרסם ברשת תמונות של ילדיהם הקטינים, וזאת ללא קבלת הסכמתה לכך. בכתב התביעה נטען כי הנתבע הציג את התובעת בבלוג שלו ברשת האינטרנט כ"מפרידה בין ילדיו לבינו וכאישה אשר מניעיה נובעים מתאוות בצע כסף". זאת ועוד, נטען כי הנתבע פרסם לצד תמונות ילדיו הקטינים סיפורים אירוטיים. סכום התביעה עמד כל כ-300,000 שקלים, וזאת בגין הפגיעה בפרטיותם של הילדים והוצאת לשון הרע.
הבעל: מדובר בתביעה טורדנית
הנתבע טען כי התביעה הינה קנטרנית, טורדנית ומשוללת כל יסוד. לדבריו, מקורה של התביעה דנן מצוי בהליכי גירושין מרים אשר מתנהלים בין אשתו לבינו בבית המשפט לענייני משפחה. לגופם של דברים, הנתבע טען כי תמונותיהם של הילדים לא פורסמו כחלק מה"פוסטים" האינטרנטיים אלא בגלריה נפרדת.
בית המשפט קבע כי יש לקבל את התביעה, אך באופן חלקי בלבד. השופטת דחתה את טענותיה של האישה לכך שתמונותיהם של הילדים עלו לרשת האינטרנט ללא הסכמה ותוך פגיעה בפרטיותם. בפסק הדין נכתב כי בנסיבות המקרה לא ניתן לקבוע כי היה צורך לקבל אישור לפרסום תמונות הילדים.
קראו עוד על דיני אינטרנט:
"נוכח ההתפתחות הטכנולוגית ברשת האינטרנט בשנים האחרונות", כתבה השופטת, "פרסום תמונותיהם של ילדים קטינים על ידי הוריהם איננו נובע מרצון לפגוע בפרטיותם אלא מתוך תחושת גאווה של ההורים המעוניינים לחלוק תמונות אלו עם חבריהם". אי לכך, השופטת קבעה כי אין עסקינן ב"החלטה מהותית ועקרונית שיש להשיג עבורה את הסכמת שני ההורים באופן אינהרנטי".
בנוגע לסיפורים האירוטיים, בית המשפט קבע כי כל מי שהינו בעל היכרות מינימאלית עם אתרי אינטרנט יכול להבין שאין כל קשר בין הסיפורים המדוברים לתמונות הילדים. זאת ועוד, התובעת כלל לא פנתה בעניין זה למנהל האתר ולא ביקשה להסיר את הסיפורים ו\או התמונות. למעשה, ניתן היה להניח כי קישור זה נולד לצורך התביעה, הא ותו לא.
פרסום בבלוג מהווה לשון הרע
עם זאת, בית המשפט קיבל את טענותיה של התובעת בנוגע לפרסומי הנתבע הנוגעים להתנהלות התובעת. לדוגמא, "פוסט" בו האב סיפר על כך שהוא נאלץ לחכות מתחת לבית סבתם של הילדים על מנת שיזכה לראותם. ב"פוסט" זה, טען האב, אשתו מונעת את הקשר בין הילדים לבינו וזאת בשל טענות כלכליות בין הצדדים ותוך פגיעה בעיקרון טובת הילד.
דברים אלו עלו כדי לשון הרע וניתן לקבוע כי הם מהווים פרסום חד צדדי המציג באור שלילי את התובעת. כאשר מדובר בעניינים אשר נמצאים בתוך המשפחה, לא מדובר בפרסום לגיטימי, קבעה השופטת.
השופטת התייחסה לכך שהבעל לא התכוון לפגוע באשתו ופרסומיו נעשו מתוך טלטלה רגשית עזה שהינה פועל יוצא של הליכי הגירושין והמאבקים המשפטיים בין השניים. זאת ועוד, מיד לאחר הגשת התביעה, ועוד באותו היום, הסיר הנתבע את הפרסומים. בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק כי הנתבע ישלם לתובעת פיצויים בסך כ-35,000 שקלים (כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד).
|