נוטריון

נוטריון הינו עורך דין אשר הוסמך על ידי ועדה במשרד המשפטים לכהן בתור נוטריון. מוסד הנוטריון בישראל מוסדר במסגרת חוק הנוטריונים התשל"ו-1976. חוק זה קובע את אופן מינויו של הנוטריון, סמכויותיו, חובותיו וכדומה. עד שנת 1976, הייתה משרת הנוטריון בישראל מפוצלת לשניים – נוטריון ציבורי ונוטריון למסמכים יוצאי חוץ. החל משנה זו, אוחדו שתי המשרות וכיום כל עורך דין אשר יאושר על ידי ועדה במשרד המשפטים יכול להעניק שירותי נוטריון.

סמכויות של הנוטריון מוגדרות בהוראות סעיף 7 לחוק הנוטריונים. בין סמכויות אלו ניתן למנות:

• לאמת חתימה על מסמך.
• לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך.
• לאשר נכונותו של העתק מסמך.
• לאשר נכונותו של תרגום מסמך.
• לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת.
• לאשר שאדם פלוני חי.
• לאשר נכונותה של רשימת מצאי.
• לערוך העדה של מסמך סחיר.
• לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר.
• להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר.
• לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

כמו כן, ישנם חוקים נוספים המעניקים סמכויות לנוטריון. לדוגמא, נוטריון הינו בעל סמכות, כמו שופט, לערוך צוואה בפני רשות, וזאת על פי חוק הירושה.

לא כל נוטריון מעניק את כלל השירותים הנוטריונים. עם זאת נוטריונים מעניקים שירותיהם בכל רחבי הארץ, מירושלים ועד לתל אביב ומאילת ועד לקריית שמונה. אי לכך, בין אם אתם מחפשים נוטריון באזור המרכז, ובין אם אתם מעוניינים בשירותי נוטריון באזור הצפון, ניתן למצוא מענה למבוקשכם.

אופן ביצוע הפעולות בידי נוטריון

במסגרת סעיפים 10 עד 17 בחוק הנוטריונים, הסדיר המחוקק את אופן ביצוע הפעולות הנוטריוניות. משקלה הרב של החתימה הנוטריונית תלוי אפוא במספר הוראות ברורות. ראשית, נוטריון איננו רשאי להשתמש בסמכות אשר ניתנה לו על פי חוק לטובת מקורביו או לטובתו האישית. כמו כן, אימות חתימה על ידי נוטריון יתבצע רק בהתאם לזיהוי החותם אשר חתם בפני הנוטריון על המסמך.

במילים אחרות, נוטריון מאמת חתימה של אדם רק כאשר ישנה נוכחות פיסית של החותם בפני הנוטריון. בנוגע לאישור העתק מסמך, נוטריון חייב לאשר העתק זה רק כאשר מוצגים בפניו שני המסמכים והוא יכול להשוות ביניהם. אישור תרגום על ידי נוטריון הינו בסמכותו של האחרון כאשר הנוטריון שולט בשפת המקור ובשפת התרגום.

כללי אתיקה על נוטריון

נוטריון הינו כפוף במסגרת החוק לכללי אתיקה מקצועית שונים. הפרה של כללים אלו עלולה לגרור העמדה של הנוטריון לדין בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין. במסגרת כללי אתיקה אלו מתחייב הנוטריון לשמור על כבוד המקצוע, להקפיד על נאמנות כלפי הפונים אליו, לא ליצור שותפות אלא עם נוטריון, לשמור על סודיות המסמכים המובאים בפניו, לנהוג במסירות כלפי הבאים אליו וכלפי בית המשפט, לא להשתמש במידע אשר הגיע אליו לצרכים פסולים וכדומה.

מוסד האפוסטיל

פעמים רבות נדרשים בעלי דין או בעלי עניין להיעזר במסמכים ותעודות אשר במדינות שונות (ביניהם ניתן למנות תעודות נישואין, תעודות השכלה, חוקים וכדומה). על מנת שמסמכים אלו יהיו קבילים ומאומתים, על המבקש לפעול מול ארבעה גורמים שונים – משרד המשפטים במדינה בה הונפק המסמך, נוטריון מטעם מדינה זו, משרד החוץ המשפטים במדינה בה נערך המסמך, ואישור על תרגום נוטריוני של המסמך בשגרירות המדינה הזרה.

מוסד האפוסטיל, אשר מקורו באמנה אשר נחתמה בהאג בשנת 1961, נועד להקל על פרוצדורה בירוקרטית זו. על ידי האפוטסיל, ניתן לזכות באישור על ידי משרד המשפטים למסמך נויטרוני באמצעות מדבקה מיוחדת.

שירות זה ניתן כיום במגוון בתי משפט בישראל כגון – בית משפט השלום בתל אביב, בית משפט השלום בבאר שבע, בית משפט השלום נצרת, בית ועוד. כמו כן, אישור אפוסטיל ניתן למסמכים נויטרונים גם בערכות המחוזיות בבאר שבע, חיפה, תל אביב, ירושלים, מרכז ונצרת.