ראשי |  גירושין |  הוצאה לפועל    
ברוכים הבאים לאתר what2do - עורכי דין ומידע משפטי לאזרח בתחומים:     תעבורה, נהיגה בשיכרות     תעבורה - עבירות מהירות     תעבורה, הזמנה למשפט     שלילה     פסילת רשיון     כתיבת בקשות,הוצאה לפועל     התנגדות לביצוע,עיכוב הליכים     חוב משכנתא,ייעוץ משפטי     עיקול חשבון בנק     פקודת מאסר...     חקירת יכולת...     איחוד תיקים     חוזה לרכישת דירה     בתים משותפים, סכסוכי שכנים      מקרקעין,עורך דין     הסכם מכר | קניית דירה | מגרשים     רשם המקרקעין | רישום ראשון | טאבו     יעוץ משפטי | הפרת חוזה | הסכם | הערת אזהרה     עורך דין | ליקויי בניה | תביעות קבלנים     חריגות בניה | פינוי פולש | ייעוץ משפטי     המשפט הפלילי | עורכי דין | חקירה     ייעוץ | מידע | מעצר עד תום הליכים     כתב אישום | העדר הרשעה | זיכוי מחמת הספק     חוסר עניין לציבור | עורכי דין | פלילים     עסקת טיעון | חקירות - שיטות, אמצעים | סיוע     עיכוב הליכים | עיכוב פגישת עורך דין לקוח | הארכת מעצר     
מידע לציבור בנושאי - תעבורה, פלילי, הוצאה לפועל, מקרקעין ועוד...

יש לך שאלה משפטית 

www.andjusticeforall.co.il

ראשי > מסחרי > ניגוד עניינים וזהות עניינים במכרזי משרד התחבורה
חיפוש באתר

שם
דוא"ל
נייד
איזור
נושא 
פרטי
פניה 

* בכפוף לתקנון האתר

לכל המאמרים

לקוח בעייתי בבית קפה - סילוקו חייב את בעל בית הקפה לשלם פיצויים

מחלוקת בין שתי נשים בנוגע לבעלות על דוכן בשוק הכרמל

מי אשם בהפרת חוזה עסקי לצורך פרויקט קבלני?

בעקבות AM:PM - סניף טיב טעם ברמת גן פתוח בשבת

תביעה בגין נזקים כספיים לעסק בשל סכסוך שכנים

מהי חובת הגילוי הנאות המוטלת על יבואן רכבים כלפי לקוח

תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בצילום עיתונות - תמונה של יצחק רבין

יחסי ציבור בדמות מסע הכפשות אינם לגיטימיים בהתנהלות עסקית

ויכוח בין חברה לבין ספק לגבי זכויות יוצרים במוצר

דומינוס פיצה תשיב חלק ניכר מכספי זיכיון למרות שהזכיין הפר חוזה


לכל פסקי הדין
מקרקעין - נדלן
פלילי
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
חברות, עסקים, סטארט אפ
דיני משפחה
משפט בין לאומי ומדינות
נזקי גוף ופיצויים
דיני אינטרנט ורשת
דיני עבודה זכויות עובדים
עצות לבחירת עורך דין
טפסים וברורים
תביעות קטנות
מי אנחנו - עורכי הדין
  

ניגוד עניינים וזהות עניינים במכרזי משרד התחבורה

ברוכים הבאים למדור חדשות ופסיקה בתחום מסחרי:

 

ועכשיו ... ניגוד עניינים וזהות עניינים במכרזי משרד התחבורה .

 

----------------

 
 
בעניין:
זיו ייעוץ וניהול בע"מ
 
 
ע"י ב"כ עו"ד ניר מילשטיין ועו"ד איתמר פורת
חיים סאמט, שטיינמץ, הרינג ושות', עורכי דין
 
העותרת
 
 
נ  ג  ד
 
 
 
1. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ע"י ב"כ עו"ד רם צביאלי
סגן בכיר וממונה בפרקליטות מחוז ירושלים
2. עדליא יעוץ כלכלי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יאיר עשהאל ועו"ד דרור גדרון     א' אברמזון ושות' - עורכי דין
3. טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ
4. י.ת.ב. בע"מ
5. אמי-מתום מהנדסים ויועצים בע"מ
6. נתיבה
 
 
 
 
 המשיבים
 
 
המשיבות הפורמליות
 
 
 
 

 

פסק דין

 
עתירה להורות על פסילת ההצעה שנבחרה כהצעה הזוכה במכרז 19/2007 שפירסם המשיב 1 (להלן - משרד התחבורה) ואשר הוגשה מטעם המשיבה 2 (להלן - עדליא), בעיקר משום שאינה עומדת בתנאי-הסף, ומשום שהיא נגועה בניגוד עניינים פסול. העותרת מבקשת גם לקבוע כי הצעתה-שלה היא ההצעה הזוכה במכרז.
 
רקע
1.       המכרז נשוא העתירה הוא "מכרז למתן שירותי ניהול ריכוז תיאום ויעוץ על-ידי מנהלת התחרות בתחבורה הציבורית עבור משרד התחבורה והבטיחות בדרכים" (להלן - מכרז המנהלת). זהו, בתמצית, עניינו של מכרז המִנהלת, כפי שעולה מפרקי המבוא והרקע לו: הגוף האמוּן על הסדרת התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, הוא אגף תחבורה ציבורית. כדי לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית פועל משרד התחבורה לעשיית שינויים מבניים בענף התחבורה הציבורית. כזאת הוא עושה באמצעות מספר תהליכים. העיקרי שבהם הוא העברת 'אשכולות קווים' שמופעלים על-ידי חברות 'דן' ו'אגד', להפעלה באמצעות חברות אחרות, בהליך תחרותי. בשנים האחרונות מבוצעים התהליכים האלה בעזרת מִנהלת תחבורה ציבורית (להלן - המִנהלת). המִנהלת אמוּנה על סיוע לאגף תחבורה ציבורית בכמה מפעילויותיו: הוצאת אשכולות קווים למכרז, פרוייקטים בתחבורה ציבורית, בקרה פיננסית, התחשבנות ותעריפים, ועוד.
ניהולה של המִנהלת מופקד בידיה של חברה פרטית, מזה מספר שנים. המכרז הוא על ניהולה של המִנהלת, והשתתפות בו כוללת הצעה פרטנית לאִיוש שִשה מבין התפקידים הבכירים במִנהלת.
 
2.       עדליא זכתה במכרז המִנהלת. עדליא זכתה גם במכרז הקודם לניהולה של המִנהלת, בשנת 2003. מאז ועד עתה מנהלת עדליא את המִנהלת.
          עדליא זכתה גם במכרז נוסף, אחר, מטעם משרד התחבורה, מכרז 17/2006 לביצוע בקרה על הסכמי אגד (להלן - מכרז הבקרה). עניינו של מכרז הבקרה הוא במתן שירותי בקרה על יישום ההסכמים שכרתה הממשלה עם אגד; קרי, הסכם התחרות, המתייחס למנגנוני הוצאת אשכולות קווים מאגד, והסכם הסובסידיה שמסדיר את שיעורי הסובסידיה שאגד זכאית לקבל מן הממשלה. מאז שנת 2006 עוסקת אפוא עדליא בבקרה על ביצועם של הסכמים אלה.
 
3.       העותרת (להלן - זיו האפט) הגישה את הצעתה למכרז, וזכתה במקום השני בניקוד הסופי שנקבע, על-פי שקלול הציון האיכותי והצעת המחיר. בעתירתה מעלה זיו האפט כמה טענות נגד זכייתה של עדליא: עיקרן בטענת ניגוד עניינים בין מילוי התפקידים שעדליא מבצעת על-פי מכרז הבקרה, לבין התפקידים המיועדים לה על-פי המכרז דנן, מכרז המִנהלת. ניגוד עניינים אחר, לשיטת זיו האפט, הוא זה הנובע מעבודות אחרות שעדליא ביצעה בעבר, או שהיא מבצעת לעת הזאת. עוד טוענת זיו האפט כי הצעתה של עדליא אינה עומדת בתנאי הסף של מכרז המִנהלת. שניים מן העובדים שהציעה עדליא, מועסקים במלאכת הבקרה, ולפיכך אינם יכולים לעבוד במִשׂרה מלאה במִנהלת נשוא המכרז דנן - כפי שנדרש בתנאי הסף שבו - וגם לא ניתן אישור מטעם משרד התחבורה להעסקתם הכפולה, כנדרש במכרז הבקרה. לבד משני עובדים אלה, טענה זיו האפט כי גם שניים נוספים שהציעה עדליא אינם עומדים בתנאי- הסף, בשל העדר הכישורים הנדרשים.
          בנוסף לטענות הללו ובהסתמך עליהן, טוענת זיו האפט כי עדליא יצרה מצגי שווא בפני משרד התחבורה ומסרה הצהרות כוזבות; כי משרד התחבורה פעל שלא כדין ובחוסר תום לב בעת שהתעלם מן הפגמים הללו, וכן בכך שנמנע מלהשיב לפניותיה של זיו האפט לקבלת מסמכים.
 
4.       המשיבים, לבד מהתייחסות עניינית לטענות הללו, הוסיפו עוד משלהם טענות נגד זיו האפט. משרד התחבורה טען כי היה על זיו האפט להעלות את טענותיה בטרם הגשת ההצעות, וכי משחדלה ולא עשתה כן, הריהי מנועה מכך בשלב זה. עדליא טענה כי זיו האפט אינה נקיית-כפיים, באשר חָבְרה לארבעה מעובדיה של עדליא, תוך כדי העסקתם במִנהלת מטעם עדליא, כדי לצרפם לשורותיה בהצעתהּ-שלה למכרז המִנהלת. כמו כן טענה עדליא כי זיו האפט עצמה איננה יכולה לזכות במכרז המִנהלת, משום שערבותהּ פקעה, ומשום שהצעתהּ איננה עומדת בתנאי-הסף, לפחות אליבא דשיטתהּ-שלהּ.
 
5.       בד בבד עם עתירתה הגישה זיו האפט גם בקשה לצו ביניים (בש"א 168/08). על פני הדברים נראו בתחילה הטענות על ניגוד עניינים ועל אי-העמידה בתנאי הסף בנוגע לשני העובדים הנ"ל, כטענות הראויות להישמע, על כל פנים כפי שהוצגו בבקשת זיו האפט למתן צו הביניים. לפיכך ניתן  בשעתו צו ארעי במעמד צד אחד. למקרא התגובות של המשיבים לבקשה לצו הביניים, ולאחר הדיון בעניינה במעמד ב"כ הצדדים, מצאתי כי מצב הדברים איננו 'כצעקתה' של זיו האפט, ובהחלטתי מיום 6.3.08 דחיתי את הבקשה למתן צו הביניים. זיו האפט ביקשה רשות לערער לבית המשפט העליון. בקשתה נדחתה. לקראת הדיון בעתירה הגישו זיו האפט ועדליא עיקרי טיעון, ולאחר הדיון שהתקיים בעתירה גופה, החלטתי לדחותהּ, על יסוד הנימוקים שלהלן.
 
העמידה בתנאי הסף
6.       כך טוענת זיו האפט: על-פי דרישות מכרז הבקרה, נדרשה עדליא להציע שם שני רפרנטים בעלי כישורים מסויימים. הובהר שם, כתנאי יסודי, כי לא ניתן יהיה להחליף את חברי הצוות ללא קבלת אישור מראש מטעם משרד התחבורה. מכסת שעות העבודה שנדרשה מהם במכרז הבקרה לא הוגדרה מראש, אלא נקבע כי היא תהיה פועל יוצא של המתודולוגיה המוצעת על-ידי המציע, וצויין כי בהתאם למתודולוגיה שתוצע מצפּה משרד התחבורה לקבל זמינות מלאה של אנשי הצוות לשם ביצוע העבודה.
סעיף 7 של מכרז המִנהלת (נספח א' לעתירה) עניינו ב"דרישות מהמציע ותנאי סף". נקבע בו, כי "הצעה שאינה עונה, נכון למועד הגשת ההצעות במכרז דנן, לאחד או יותר מהתנאים המפורטים להלן לא תידון והוועדה תהא רשאית לפסול אותה על הסף". אחד מן התנאים הללו הוא מבנהו של הצוות המוצע (סעיף 7.2), שייכלול מנהל מִנהלת במִשׂרה מלאה, וכן חמישה עובדים במִשׂרה מלאה. במסמך ההבהרות ששלח משרד התחבורה למציעים הובהר כי מִשׂרה מלאה היא "משרה בת 160 שעות בחודש, שתהיה עיסוקו העיקרי של העובד". עוד הובהר כי "כל עיסוק נוסף כרוך באישור מראש של המשרד" (סעיף 11 למסמך ההבהרות מיום 14.11.07, נספח ז' לעתירה).
מלבד האמור בסעיף 7 ובמסמך ההבהרות, נקבע בסעיף 4.5 למכרז המִנהלת כי "כל 19 עובדי המנהלת, יהיו מנועים מלעסוק בעבודות נוספות מלבד עבודתם במסגרת המנהלת במשך כל תקופת ההתקשרות עם המנהלת, למעט במקרים חריגים לגביהם ינתן אישור המשרד בכתב ומראש".
 
7.       עדליא הציעה את ה"ה רן שדמי ויאיר גלעד כחברי הצוות מטעמה למכרז המִנהלת. השניים משמשים גם כחברי הצוות של עדליא, במלאכת הבקרה. זיו האפט טוענת אפוא כי הצעתה של עדליא אינה עומדת בתנאי-הסף הקבוע בסעיף 7 כנ"ל.
 
8.       זיו האפט לא הייתה הראשונה להבחין בכפילות במועמדותם של שני העובדים הללו. עוד ביום 28.1.08 פנה מר גבי נבון, מנהל אגף התחרות במינהל היבשה שבמשרד התחבורה, אל עדליא, ודרש ממנה להבהיר הכיצד זה "במסגרת המכרז מוצעים רן שדמי ויאיר גלעד לתפקידים במשרה מלאה, כמתחייב מתנאי המכרז, זאת בעוד שהשניים הוצעו גם במכרז הבקרה על אגד בו זכתה חב' עדליא" (נספח א' לכתב התשובה של עדליא).
 
9.       במכתב תשובה שכתבה עדליא למחרת, ביום 29.1.08 (נספח יב' לכתב התשובה), הבהירה את עמדתה. עדליא ציינה כי מספר חברי הצוות שהציעה למכרז הבקרה גדול מן הדרישה, בלי התחייבות למכסת שעות או להיקף משרה של חברי הצוות. כמו כן, לא הייתה במסגרת מכרז הבקרה כל הגבלה לגבי עיסוק נוסף של מי מחברי הצוות. במכרז המִנהלת, הדרישה היא לעובדים במשרה חודשית שהיקפה הוא 160 שעות, מה שמאפשר לעובדים הללו לעבוד בעבודה נוספת. על יסוד הדברים הללו ועוד אחרים שבמכתבה, הבהירה עדליא כי מבחינתה אין כל מניעה כי תמשיך למלא אחר כל התחייבויותיה החוזיות במסגרת מכרז הבקרה, גם אם זמינותם של שדמי וגלעד תהיה קטנה יותר והם יוכלו לסייע רק במשימות נקודתיות. "אין כל מניעה, חוזית או אחרת, לכך שרן שדמי ויאיר גלעד יעבדו גם במסגרת מכרז הבקרה וגם במסגרת מכרז המנהלת, בכפוף לאישור שלכם... נציין כי גם [אם] יוחלט על ידכם, מסיבה כל שהיא, או שלא תתאפשר מסיבה אחרת עבודתם של יאיר גלעד ורן שדמי במסגרת מכרז הבקרה, לא תהיה בעייה לעדליא למלא את מכלול התחייבויותיה בקשר למכרז הבקרה". תשובה זו של עדליא סיפקה את משרד התחבורה, ומועמדותה של עדליא אוּשרה.
 
10.     אינני משוכנע כי מראש, בעת שניגשה עדליא למכרז הבקרה, חלקם המיועד של שדמי וגלעד היה קטן. לא כך, על כל פנים, הוצגו הדברים בהצעתה למכרז (עמוד 8 להצעה). כנראה שבדיעבד, עוסקים שדמי וגלעד בבקרה בהיקף נמוך ממה שנצפה מלכתחילה. מסתבר לכאורה כי מסגרת העסקתם שם אינה שוללת - להלכה ולמעשה - את העסקתם במִשׂרה נוספת. ניתן יהיה להמשיך ולהעסיקם בבקרה בהיקף נתוּן, בנוסף למשׂרה מלאה במסגרת המִנהלת (סעיף 78 סיפא לכתב התשובה של עדליא). אמנם, הדבר כפוף לקבלת אישורו של משרד התחבורה, על-פי תנאי מכרז המִנהלת. ב"כ משרד התחבורה הבהיר כי דרישה זו בעינה עומדת. כשלעצמי, אינני נוקט עמדה כמובן אם נכון יהיה ליתן אישור שכזה, אם לאו, אלא רק בפרשנות הסעיפים הרלוונטיים במכרזים הנדונים. הנני סבור כי גם בטרם קבלת אישורו של משרד התחבורה, הייתה רשאית עדליא, כטענתה, להציג את מועמדותם של שניים אלה. לכל היותר, לשיטתה, במידה שלא ייתקבל האישור להעסקה הכפולה, תוכל עדליא להפסיק את העסקתם במסגרת מכרז הבקרה, בלי לפגוע בהתחייבויותיה שם.
לדעתי, הסכמתו של משרד התחבורה להבהרות הנ"ל שמסרה עדליא, אף אם אינה מהווה הסכמה רשמית להעסקה כפולה, די בה כדי לעמוד בתנאי סעיף 7 הנ"ל למכרז המִנהלת. נקבע בו, כזכור, לגבי הצעה שאינה מקיימת את אחד מן התנאים כי "הוועדה תהא רשאית לפסול אותה על הסף"; לאחר שהוועדה קיבלה את ההסבר של עדליא לגבי ההעסקה הכפולה, יש לראותה כמי שהסכימה שלא לעשות שימוש באפשרות של פסילה על הסף, גם קודם לקבלת האישור הרשמי להעסקה הכפולה.
 
11.     כך או אחרת, ממילא אני סבור שהצורך בקבלת אישור מאת משרד התחבורה לעיסוק נוסף כלל אינו תנאי סף. תנאי הסף קבועים בסעיף 7 למכרז המִנהלת, עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע. בסעיף 7 עצמו, כפי שהובא לעיל, נקבע כי העובדים שיוצעו מטעם המציעים יועסקו במִשׂרה מלאה. לא נאמר דבר על איסור לעסוק בעבודה נוספת, או על הצורך באישור לשם כך. האיסור הזה נקבע בסעיף 4.5 למכרז המִנהלת, שאין לו דבר עם תנאי-הסף: "כל 19 עובדי המינהלת, יהיו מנועים מלעסוק בעבודות נוספות מלבד עבודתם במסגרת המנהלת בכל תקופת ההתקשרות עם המנהלת, למעט מקרים חריגים לגביהם יינתן אישור המשרד מראש ובכתב". סעיף 11 במסמך ההבהרות הנ"ל, שגם עליו ביקשה זיו האפט להסתמך, אף הוא לא נכתב כפירוט לאמור בסעיף 7, אלא בהתייחס לסעיף 10.5 למכרז, סעיף שעניינו אחר, תשלום התמורה לזוכה.
 
12.     זיו האפט מבקשת לראות בסעיף 4.5 הנ"ל ובמה שנאמר במסמך ההבהרות, משום פרשנות של האמור בסעיף 7, וכפועל יוצא מכך לראות את האיסור לעסוק בעבודה נוספת, כחלק מתנאי-הסף.
אִילו בפרשנות של דבר חקיקה שגרתי, או של חוזה רגיל, היה מדובר, כי אז ייתכן והיה טעם בטענת זיו האפט. מעת שבתנאי-סף עסקינן, אני סבור כי אין לנקוט גישה פרשנית שיהיה בה כדי להרחיב את האמור בו. סעיף 7 למכרז לא חסך מן המציעים שורה ארוכה של תנאים, כְּרוצה ללמדנו, שאֵלו הם תנאי- הסף, ובלעדיהם איִן. נזכור כי להכללת הוראה מהוראות המכרז בגִדרם של תנאי-הסף נודעת משמעות חמורה; מי שאינו עומד בתנאי הוראה שכזו, הצעתו כלל לא תיבחן. הרחבת תחולתם של תנאי-הסף צפויה להביא לפגיעה ביעילותו של המכרז, ובסיכוייו להביא לבחירת ההצעה הטובה והראוייה ביותר, לטובת הרשות ולרווחת הציבור. הרחבה כזו יכולה גם לפגוע בחופש העיסוק מעבר לצורך. אין אפוא מקום להרחיב את תחולתם של תנאי-הסף בדרך של פרשנות: "כשם שאין לפסול הצעה של משתתף במכרז על בסיס תנאי שלא נכלל בו מלכתחילה, כך אין לפסול הצעה העומדת בתנאי המכרז, לפי פרשנות סבירה שלהם, הגם שאין זו הפרשנות הסבירה היחידה" (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה (1) 1, 9 (1999)). כדרך שטענה עדליא, דומה כי אִילו נפסלה הצעתה בשל אי-עמידה בתנאי-הסף, הייתה החלטה זו מתבטלת; לא כל שכן, שמשהחליטה ועדת המכרזים כי לא נפל פגם בעניין זה, לא ייתערב בית המשפט ויפסול את גישתה (ראו והשוו: עומר דקל מכרזים א 277-279 (2004)).
זיו האפט הוסיפה וטענה כי במסגרת הדיון בבקשה לצו הביניים, היא-עצמה, וכמסתבר גם משרד התחבורה, ואף עדליא - כל הצדדים כולם סברו כי מדובר בתנאי-סף. מסופקני בדבר הזה, ומכל מקום אינני סבור כי צריכה להיות לכך השלכה לגבי המסקנה המשפטית. האופן שבו הבינו הצדדים או באי-כוחם את המכרז בשלב זה או אחר של הדיון אינו מונע ממשרד התחבורה לטעון כעת כי ההבנה ההיא הייתה מוטעית.
 
13.     לא רק לשון ההוראות הרלוונטיות במכרז מחייבת פרשנות שכזו, אלא גם ההיגיון: 6 מציעות ניגשו למכרז המִנהלת. כל אחת הציעה 6 חברי צוות. אין זה סביר כי כל 36 אנשי המקצוע הללו ייפנו ויבקשו מאת משרד התחבורה - עוד לפני הגשת ההצעות למכרז - הסכמה עתידית תֵאורטית לכך שיהיו רשאים לעסוק בעיסוק נוסף, אם וכאשר תזכה החברה שבה הם מועסקים, במכרז. בירור מִקדמי שכזה איננו יעיל ולא מוצדק. לא מבחינת החברות המציעות, לא מבחינת חברי הצוותים המועמדים, ולא מבחינת משרד התחבורה. השעה המיועדת לבחינת ההצדקה למתן אישור לעבודה נוספת היא עם השתכללות זכייתה של החברה הזוכה במכרז לכדי חוזה, ולקראת תחילת העבודה. או אז, הפסקת העבודה במקום אחד, או קבלת אישור לעבודה בשני מקומות גם יחד, שוב אינה תֵאורטית, אלא מעשית.
 
14.     אגב, דומה כי הצעתה של זיו האפט לוקה בליקוי דומה לזה שהיא מייחסת לעדליא, באשר לזמינותו של המיועד מטעמה לשמש כמנהל המִנהלת. אף הוא לא זמין על אתר, כמסתבר, וגם לגביו לא התבקש וממילא לא ניתן אישור של משרד התחבורה לעיסוק נוסף. עצם העובדה שעיסוקו האחר איננו בתחומי משרד התחבורה, לא מעמיד את זיו האפט במצב טוב מזה של עדליא.
גבי דידי, מכל מקום, אין לפקוד את 'עוון' העיסוק הנוסף של המועמדים שהוצעו, לא על זיו האפט ולא על עדליא, במסגרת תנאי-הסף.
 
15.     מעבר לצורך, ראוי להדגיש: כעקרון, מקובלת עלי טענתה של זיו האפט כי לא ניתן להציג רשימה של מועמדים, "נבחרת", למכרז פלוני, לזכות בו, לאחר מכן לגשת למכרז אלמוני, להציג גם בו אותה "נבחרת", או חברים אחדים ממנה, כדי לזכות בשנית, תוך כדי החלפת העובדים מן המכרז הראשון, והעמדת 'שחקני ספסל' במקומם. אם כך ייעשה, לא יסופק השירות שהובטח במכרז הראשון על-ידי הקבוצה שהוצגה, ושבהסתמך עליה זכתה ההצעה. הדבר יקפח מציעים אחרים שנהגו ביושר והציעו למכרז רק את מי שהתכוונו באמת ובתמים להעסיקוֹ. הדבר יפגע גם בציבור. אין לתת יד למעשים שכאלה.
גם טענתה של עדליא כי 'לכל היותר' תָפֵר את מכרז הבקרה, וכי עניין זה אינו נוגע למכרז המִנהלת, אינה ראויה להישמע. אִילו על כך הייתה מתבססת עמדתה של עדליא, אִילו בעליל זכתה במכרז המִנהלת תוך הפרת הסכם הבקרה, הייתי נוטה לבטל את זכייתה. לא הייתי נותן ידי לזכייה במכרז אחד תוך הפרת חוזה אחר, בחוסר תום לב. הדבר נוגד את תקנת הציבור ופוגע בתכלית שיטת המכרזים. אלא שכזכור, וכפי שכתבתי בהחלטה מיום 6.3.08 על דחיית הבקשה לצו ביניים, הוצע על-ידי עדליא במכרז הבקרה, צוות גדול מזה שנדרש. על עצם האפשרות לעשות כן, וכפועל יוצא מכך 'לשרשר' מקצת מאנשי הצוות למכרז אחר, אין לבוא בתרעומת על עדליא, אלא להפנות שאילתה לעורכי המכרז. תנאי מכרז הבקרה אִפשרו זאת. במידה ולא יינתן אישור במכרז המִנהלת להעסקה כפולה, תוכל עדליא לכאורה להפסיק את העסקתם של שדמי וגלעד בבקרה, על מנת להעסיקם במִנהלת, מבלי לפגוע בהתחייבויותיה שעל-פי מכרז הבקרה. אך עדיין רחוקה הדרך מנקיטת צעדים חד-צדדיים מצִדה של עדליא, כלפי משרד התחבורה. יתכן שבהסכמתו הנ"ל של משרד התחבורה להבהרות שנתנה עדליא, יש משום הצהרת כוונות עקרונית לקראת מתן אישור; אין זה מן הנמנע שתתגבש הסכמה בין משרד התחבורה לבין עדליא; ההלכה הפסוקה גם מכירה בחלוף זמן ובשינוי נסיבות כשיקולים שלעיתים מאפשרים לעשות שינוי מסויים בצוות עבודה שנבחר על-פי מכרז; עוד כהנה וכהנה אפשרויות ישנן להעסקה לגיטימית של שדמי וגלעד במִנהלת מבלי להפר את חוזה הבקרה.
 
16.     זאת להזכיר, שזיו האפט כלל איננה צד להסכם הבקרה (שבין משרד התחבורה לעדליא). בהתחשב בכך, דומני כי בעניין זה הרחיקה זיו האפט יתר על המידה, בהעלאת הסכם הבקרה על שולחן הניתוחים (בטיעונים שטענה ובמסמכים שביקשה), והרי צריך גם לשים סוף לדיון בעניינים צדדיים. כשלעצמי דייני בכך שבעצם עמידתה של עדליא בתנאי-הסף במכרז המִנהלת, אין כדי להפר את חוזה הבקרה, ובכך שהפרה שכזו גם לא נראית עדיין באופק. אין טענה של משרד התחבורה להפרת מכרז הבקרה, ואינני רואה להעדיף טענה לא מבוררת של זיו האפט על תשובה החלטית של עדליא שנתמכת - בין במפורש ובין במשתמע - על ידי משרד התחבורה.
 
17.     מסקנתי היא אפוא כי הדרישה לאישור מראש לעיסוק בעבודה נוספת על זו שבמִנהלת, אינה נמנית על תנאי-הסף במכרז המִנהלת; הדעת נותנת, כי גם אם כן הייתה דרישה זו תנאי מתנאי-הסף, כי אז יכלה עדליא למלא אחריה, מבלי שיהיה בכך בנסיבות העניין ולפי תנאי מכרז הבקרה, כדי להפר הוראה מהוראותיו. דין טענת זיו האפט בעניין זה, להידחות.
 
18.     לבד מן הטענות בעניינם של שדמי וגלעד, טענה זיו האפט בעתירתה כי הצעת עדליא אינה עומדת בתנאי-הסף גם ביחס לשני עובדים נוספים.
דומני אמנם, כי הטענות הללו נזנחו. מאז שהועלו על ידי זיו האפט, היא לא שבה עליהן במפורש, לא בעל-פה ולא בכתב, לא בפניי לא בבקשת הרשות לערער בבית המשפט העליון. מכל מקום, גם לגופו של עניין מצאתי כי יש לדחות טענות אלה.
לגבי נורית הראל זעירא, טענה זיו האפט כי היא חסרה את שבע שנות הניסיון הנדרש בתחום הבקרה. זיו האפט טענה כי את המונח 'בקרה' יש לפרש בהתאם להקשר ולתפקיד הנדרש, ולהישמר מלהכליל תחת הגדרתו כל עיסוק שהוא.
          יש טעם מסויים בדברים הללו, שכן, כפי שהראתה זיו האפט בחֵן, עם מעט מאמץ ניתן להציג כל תפקיד כתפקיד שיש בו היבטים של בקרה. עם זאת, אין גם להתעלם מכך שהמונח 'בקרה' הוא מונח מעט ערטילאי, עמום וכוללני. דומה שמנסחי המכרז התכוונו אמנם לאפשר להציג מועמדים שונים בתחום הניהול והלוגיסטיקה כמתאימים לתפקיד. כך עולה גם מעמדת משרד התחבורה: "בקרה באופן כללי ולאו דוקא בקרה בנושא התחבורה הציבורית. מדובר בדרישה כללית ומרחיבה שנקבעה כדי לאפשר לרבים ככל האפשר להתחרות במסגרת המכרז. הגב' נורית הראל זעירא הינה בעלת נסיון מספק כאמור לעיל" (סעיף 17 לכתב התשובה של משרד התחבורה). התשובה מניחה את הדעת.
          לגבי ניר מוזינקט טענה זיו האפט כי אי-דיוק בהגדרת דרגתו בעיסוקו הקודם מלמד על הטעיה גורפת, ולכן אין לתת אֵמון בגירסתו לגבי ניסיונו הקודם.
אין ממש בדברים הללו; אי-הדיוק במינוח אינו פוסל את ההצעה כולה, וניסיונו של מוזינקט הוכח כדבעי.
         
ניגוד עניינים
19.     המחלוקת בין הצדדים בעניין זה היא כפולה. ראשית, בשאלה האם שני התפקידים הבאים מכוח שני המכרזים, קרי, ניהול המִנהלת וניהול הבקרה על אגד, קשורים ונוגעים האחד בשני; שנית, בהנחה שאמנם יש קשר בין התפקידים, היכן בא הקשר לידי ביטוי, והאם יש בו כדי להוות ניגוד עניינים, במידה שתצדיק למנוע מאת עדליא לעסוק בשניהם (ראו והשוו: עע"ם 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (ניתן ביום    11.2.2008)).
 
20.     למחלוקת האמורה קודמת טענה של משרד התחבורה, למניעוּת, ויש בה לכאורה ממש.
את טענותיה של זיו האפט בנושא ניגוד העניינים, היה עליה לטעון בעת פרסום המכרז, בטרם הגשת הצעתה. אין זה מן המידה להמתין לשעת כושר, לאחר פרסום תוצאות המכרז, על מנת לטעון טענות שכאלה. ההגינות כלפי עורך המכרז, ולגבי שאר המשתתפים, מחייבת להתריע על פגמים במכרז מלכתחילה, ולא לעשות כן בדיעבד, לאחר שהתברר לזיו האפט שלא זכתה. הלבוש המשפטי של חוסר ההגינות, הוא כלל המניעות.
בהקשר זה אזכיר את טענתה של עדליא על חוסר ניקיון כפיים מצִדה של זיו האפט, אשר חָבְרה אל ארבעה מעובדי עדליא על מנת שיסייעו לה בבניית הצעתה וישמשו כנותני השֵרותים מטעמה, תוך כדי עבודתם עבור עדליא, ובשעה שעדליא שקדה על הצעתהּ-שלה. על פני הדברים מדובר בתחרות בלתי-הוגנת, אם כי  לאור חילוקי דעות מסויימים בהקשר זה, ומכיוון שהדבר אינו נחוץ לצורך ההכרעה בעתירה, לא ראיתי לקבוע ממצאים בעניין זה. עם זאת, דומה כי מבעוד מועד היה אצל זיו האפט המידע הנחוץ - לפחות בכוח וכנראה גם בפועל - על מנת לטעון את טענותיה בדבר ניגוד עניינים, במועדן וכהלכתן. לכאורה די בכך, כטענת משרד התחבורה, על מנת לדחות את טענותיה של זיו האפט. ברם, בשל ספק מסויים שהתעורר אצלי בקשר ליישומו של כלל המניעוּת בנסיבות העניין דנן, ומשנדרשו ב"כ של הצדדים לטענות לגופן, אעשה כן גם אני.
21.     לשיטתה של עדליא, על-פי תגובתה, אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה. המִנהלת לעצמה והבקרה לעצמה. עדליא מזכירה כי גם קודם למכרז המִנהלת דנן, נעשו שני התפקידים - הבקרה והמִנהלת - על-ידה, מכח המכרז הקודם של המִנהלת, ומשרד התחבורה לא ראה בכך כל ניגוד עניינים.
משרד התחבורה טען בתחילה כי "אין קשר ענייני בין שני התפקידים" (סעיף 11 לכתב התשובה). דעתי-שלי שונה קמעא, כפי שציינתי בהחלטתי הנ"ל מיום 6.3.08. למעשה, בהמשך, גם משרד התחבורה הודה במקצת, באוֹמרו כי "אכן, ישנן נקודות השקה מסויימות בין שני התפקידים" (סעיף 35 לתגובת המדינה לבקשת הרשות לערער בבית המשפט העליון). במהלך הדיון בבקשה למתן צו ביניים הבהיר מר גבי נבון, מנהל אגף התחרות במשרד התחבורה, כי "כל התחבורה הציבורית, לכולם יש ממשקים אחד עם השני. לא ייתכן שאגפים שלנו שלא יהיה ממשק ביניהם ולא ידעו את המידע..." (עמוד 4). כאמור, אני סבור כי התשובה על השאלה הראשונה הנ"ל היא בחיוב. עיון במסמכי מכרז המִנהלת דנן, בפרק המבוא ובפרק הרקע שלו, מלמד כי חלק מתפקידיה של המִנהלת קשור עם המעקב והבקרה אחר ההסכמים עם אגד. הרחבתי על כך, תוך הסתמכות על מסמכי מכרז המִנהלת, בפיסקאות 7-9 להחלטתי הנ"ל בעניין צו הביניים.
 
22.     משהשבתי בחיוב על השאלה הראשונה, יש לבחון את השנייה, העיקרית, והיא - היכן בא הקשר והמגע שבין שתי המלאכות לידי ביטוי, והאם יש בכך משום ניגוד עניינים.
 
23.     זיו האפט הצביעה על הנקודות הללו כנקודות השקה שבהן ייווצר מצב של ניגוד עניינים:
(א) משרד רואי החשבון אשר מבצע בקרה פיננסית על פעילות אגד והבקרה על אגד - מלאכה שנעשית על ידי עדליא במסגרת מכרז הבקרה - כפוף לביקורתה של המִנהלת. אם תזכה עדליא במכרז, תיווצר זהות בין הגוף המפוקח על-ידי משרד רואי החשבון לבין הגוף המפקח עליו; קרי, כמִנהלת, תפקח עדליא על משרד רואי החשבון שמפקח על עדליא בביצוע הבקרה על אגד. 
(ב) פעילותה של עדליא במסגרת הבקרה מיועדת להשתלב במערך הבקרה הכולל המופעל על-ידי אגף תחבורה ציבורית, בין השאר באמצעות המִנהלת. אם תזכה עדליא במכרז, תיווצר זהות בין שני גופים שונים שאמורים לבצע בקרה נפרדת.
(ג) הדיווחים מפעילות הבקרה על אגד אמורים לעבור אל אגף תחבורה ציבורית. למעשה, יועברו הדיווחים למִנהלת, שכן האגף חסר את המיומנות המקצועית לעשות את הבקרה הנדרשת. נמצא שעדליא בכובעה כמִנהלת, תקבל את דיווחיה של עדליא בכובעה כבקרה על אגד.
(ד) צוות היגוי הבקרה, שבראשו מנהל אגף תחבורה ציבורית, אמור לקבוע את מתכונת הדיווחים של הבקרה על אגד, לאגף תחבורה ציבורית. בפועל, פעולותיו של מנהל האגף בעניין זה, מושפעות מאד מהמלצותיה של המִנהלת. לעדליא, כמִנהלת, ניתן אפוא כוח להשפיע על ההנחיות בנוגע למתכונת ותדירות הדיווחים שתידרש עדליא, בביצוע הבקרה, למסור. כמו כן, תייעץ עדליא למשרד התחבורה כדי שיוכל לגבש את עמדתו בנוגע לדיווחי הבקרה. לשון אחר, עדליא עצמה עתידה לקבוע את מתכונת הדיווחים על פעילותה-שלה. 
(ה) עדליא נדרשת על-פי מכרז הבקרה, לבצע מעקב אחרי ההתאמות הנדרשות בעקבות העברת אשכולות קווים למפעילים. בתפקידה כמִנהלת יהיה עליה לערוך את החוזים להעברת אשכולות הקווים. לפיכך תימצא עדליא בניגוד עניינים, שכן יהיה לה אינטרס לערוך את ההסכמים באופן שיוזיל את המעקב על ביצוע ההתאמות הנדרשות. 
(ו) על-פי מכרז הבקרה, על עדליא לבקר את המנגנון המופעל בקשר להתחייבויות של אגד לביצוע רכש תחרותי, בהתאם להנחיות נציגי משרד התחבורה. תחום זה נשלט למעשה על-ידי המִנהלת, ועל כן ההנחיות שתתן עדליא כמִנהלת, יכולות להיות נגועות בשיקולים של נוחיות עבורה. כיוצא בזה, בנוגע לעדכון מפרטי הכרטוס החכם. במסגרת שרותי הבקרה על אגד, יהא על עדליא לבצע מעקב שוטף אחר עדכון מפרטי הכרטיס החכם על ידי הממשלה, משימה שעדליא אחראית עליה כחלק משרותי המִנהלת. שוב תימצא עדליא מפקחת על עצמה.
(ז) הדיווחים שעדליא אמורה להעביר במסגרת הבקרה על אגד, הנוגעים לעסקאות והסכמים בנושאים אחרים, יועברו בסופו של דבר למִנהלת; קרי, לעדליא עצמה.
זיו האפט טוענת, ככלל, כי המִנהלת היא גוף חזק ביותר באגף תחבורה ציבורית, וכי היא מעורבת גם בדברים שאינם מוגדרים באופן פורמאלי כחלק מן השֵרותים שהיא מספקת לאגף. לבד מכך, לשיטתהּ של זיו האפט, אגף תחבורה ציבורית חסר כלים מקצועיים, מיומנות, פנאי וכוח אדם מתאים כדי לבצע את כל אשר בסמכותו; על כן, המִנהלת, יד-ימינו, עושה עבורו משימות רבות, וביניהן כאלה המעמידות אותה בניגוד עניינים ביחס למשימות שעל-פי מכרז הבקרה.
 
24.     נתתי דעתי על כל אלה ועל תשובותיהם של משרד התחבורה ושל עדליא. דומני, כי זיו האפט הציגה את דרך פעולתו של אגף תחבורה ציבורית, את תפקידה של המִנהלת ואת היחסים בין זה לזו, באור שאינו משקף נכוחה את פני המציאות. כפועל יוצא מכך, נתפסה למסקנות שגויות. על כל פנים, הנני סבור כי זיו האפט לא הצליחה להצביע על קיומו של ניגוד עניינים, ובוודאי שלא על ניגוד עניינים מסוג ובעוצמה שיהיה בהם כדי להצדיק את פסילת הצעתה של עדליא.
 
25.     אדרש להלן לטענותיה הספציפיות של זיו האפט על ניגוד עניינים בפעילותה של עדליא, כפי שנִמנו בסעיף 23 לעיל. בנוגע לנטען בסעיף-קטן (א), בדבר הביקורת על פעילותו של משרד רואי החשבון המבקר את פעילות הבקרה על אגד, התברר כי העובדות לא הוצגו באופן נכון. משרד רואי החשבון אינו מבקר את הבקרה על אגד, והמִנהלת אינה מבקרת את משרד רואי החשבון. משרד רואי החשבון מחשב את הסובסידיות המגיעות לאגד, וליתר מפעילי התחבורה הציבורית, מן הממשלה. כמו כן, מעביר משרד רואי החשבון דוחות למִנהלת, ואֵלו משמשים אותה בהכנת המכרזים להפעלת קווי השירות. המִנהלת, מצִדה, נמצאת ב"ממשק שוטף" עם משרד רואי החשבון, כאמור בסעיף 3.4 למכרז הבקרה. כזכור, בסעיף 3.5 למכרז הבקרה הודגש כי אין קשר תפקודי בין הגופים המשתתפים בפעילות הבקרה, "וסנכרון פעילותם, אם נדרש, נעשה על-ידי אגף תח"צ". פירוט התפקידים במכרזי הבקרה והמִנהלת, מעלה כי נכונים דברי משרד התחבורה בסעיף 10 לכתב התשובה: "המנהלת... איננה מפוקחת בשום צורה ואופן על ידי רואה החשבון שתפוקותיו מועברות לאגף תחבורה ציבורית (הממונה גם על המנהלת). המנהלת מקבלת דיווחים ממשרד רואי החשבון לצורך ביצוע מטלותיה, אך אין היא מפקחת על פעילותו".
טענת זיו האפט, כמסתבר, איננה נכונה, באשר היא מיוסדת על נתון שלפיו מסוּרה למִנהלת סמכות של בקרה על משרד רואי החשבון; כאמור, לא היא.
 
26.     ככל שטענותיה של זיו האפט מסתמכות על ההנחה בדבר העדר יכולתו של אגף תחבורה ציבורית לבצע את משימותיו, ועל ההנחה שהמִנהלת תבצע גם תפקידים שאינם כלולים באופן מפורש במכרז (סעיף 23 (ג) ו-(ד) דלעיל), אינני רואה מקום להסתמך עליהן כלל. זיו האפט מבקשת להקטין את כוחם ופועלם של פקידי משרד התחבורה, בלי שהציגה ביסוס עובדתי משכנע לטענה זו. משרד התחבורה הכחיש אותה בתוקף, וגם מר גבי נבון, במהלך הדיון בבקשה לצו ביניים, וכן בתצהיר שהוגש עם תשובת משרד התחבורה לבקשת הרשות לערער בפני בית המשפט העליון, הבהיר היטב כי אלה אינם פני הדברים. אינני רואה הצדקה ליתן משקל להנחות ערטילאיות על כך שהמִנהלת עתידה לפעול ולעשות מעבר למשימות שהוטלו עליה במכרז, כשם שאני דוחה את הטענות הסתמיות על קוצר-ידם של פקידי משרד התחבורה. בניגוד להנחותיה הבלתי מבוססות של זיו האפט, התברר כי ישנה באגף תחבורה ציבורית מְנַהלת אגף בקרה פיננסית, שהיא כלכלנית ותיקה ומנוסה בתפקידה. לרשותה עומד צוות עובדים, והם עוסקים בניתוח הדוחות שמעבירה עדליא במסגרת תפקיד הבקרה. ממילא, אין יסוד לטענת זיו האפט, על כך ש"אין באגף אדם המסוגל להתמודד עם שאלות פיננסיות הקשורות לבקרה על אגד, למעט אנשי המִנהלת עצמם" (סעיף 15.4 לעתירה).
לבד מזאת, אין ממש בטענת זיו האפט על כך שהדיווחים על פעילות הבקרה ייתקבלו "בפועל" אצל המִנהלת ולא באגף תחבורה ציבורית. דוחות הבקרה מועברים במסגרת של דוח חודשי, אל האגף, שם גם נעשה, כאמור, ניתוח של נתוני הדוחות.
 
27.     הנטען בסעיף 23 (ה) ו-(ו) לעיל מתבסס על ההנחה כי יכולתה של עדליא בכובעהּ כמִנהלת להשפיע על היקף העבודה שתידרש ממנה בתפקידה בבקרה על אגד, מהווה ניגוד עניינים. קשה לקבל טענה זאת. משמעותה היא כי אדם שיכול להשפיע על טיב העבודה שלו-עצמו ועל היקפה, מצוי בניגוד עניינים. לפי גישה זו, כל אדם שנשכר להיות פועל, או לבצע עבודה כקבלן, מעוניין למצוא דרכים להקל על עצמו, ולפיכך תמיד יהיה שרוי בניגוד עניינים - קונפליקט פנימי - בין המטרה שלשמה נשכר ובין רצונו הפרטי להשתמט מעבודה. גם אם ניתן לקבל את ההנחה כי באופן טבעי רוב בני האדם מבקשים להקל על עצמם, אין לראות בכך ניגוד עניינים. ניגוד עניינים אשר יש למונעו הוא התנגשות בין המטרה שלשמה קיים התפקיד שאותו ממלא אדם פלוני, לבין עניינים אחרים שיש לו, כגון עסקים אחרים שאותם הוא מעוניין לקדם, או טובות הנאה שעשויות לצמוח לו או לקרוביו כתוצאה מהחלטות שעליו לקבל במסגרת תפקידו. אינטרס ה'עצלנות' כשלעצמו איננו ניגוד עניינים; יש לצאת מנקודת הנחה שלפיה עובד יעשה את מלאכתו בחריצות ובנאמנות, משום שטובת העניין לנגד עיניו, ואולי גם משום שירצה לזכות בהוקרה נאה על פועלו, בדמות שכר, המשך העסקה או קבלת עבודות נוספות, כבענייננו. חריגה מכך תהיה, במקרים קיצוניים, הפרת חוזה העבודה או חוזה הקבלנות; אולם הטענה כי יש לראות בכך מראש משום ניגוד עניינים היא מרחיקת-לכת.
 
28.     כך ברמה העקרונית; אך גם למעשה, מתברר כי ההחלטה אֵלו אשכולות קווים יוּצאו לתחרות התקבלה זה מכבר על-ידי משרד התחבורה בשיתוף עם נציגי משרד האוצר, עוד בטרם זכתה עדליא במכרז הבקרה. אין אפוא ממש בטענתה של זיו האפט, כי בתוֹר מִנהלת תוכל עדליא לערוך את הסכמי העברת אשכולות הקווים באופן שיוזיל אצלה את העלויות שבמעקב על ביצוע ההתאמות הנדרשות במסגרת מכרז הבקרה. תפקידה של עדליא בהקשר זה הוא לוודא כי העברת אשכולות קווים, מאגד אל מפעילים חדשים (או להפעלה על-ידי חברת- הבת של אגד), תקבל ביטוי הולם בדוחות ובחשבונות של אגד. ההחלטות על הוצאת אשכולות קווים לתחרות כבר התקבלו, כאמור, ואין מקום לחשוש גם ברמה המעשית להוצאת אשכולות לתחרות משיקולי נוחות של עדליא, או מהשפעה של אינטרסים זרים על החלטותיה של עדליא, בתוֹר מִנהלת.
 
29.     בעניין הכּרטוס החכם, למעשה, התברר כי אין חשש לניגוד עניינים. אמת נכון הדבר, כי עדליא תידרש לנושא זה תחת שני הכובעים שהיא עתידה לחבוש. ברם, מדובר במטלות שונות לחלוטין. במסגרת הבקרה, תעקוב עדליא אחר ביצוע התחייבויות אגד (סעיף 4 לנספח א' למכרז הבקרה); במסגרת המִנהלת עתידה עדליא לנהל ולעדכן את המפרטים, ללוות ולתמוך במפעילים בתהליך היישום ולקדם מכרז להנפקת כרטיסים חכמים אישיים לאוכלוסיות שונות (סעיף 5.2 למכרז המִנהלת). מדובר בנקודות השקה, אך אין פגם בכך שבכובעה כמִנהלת, תציע עדליא למשרד התחבורה את המפרטים הדרושים לדעתה, ובה בעת תוודא בכובעה כמבקרת את הֵערכות אגד לעמידה בדרישות משרד התחבורה. לכל היותר מדובר אפוא בזהות עניינים, בלי שיהיה ביניהם ניגוד.
 
30.     גם בנטען בסעיף 23 (ב) ו-(ז) אין כדי לשכנע כי מדובר בניגוד עניינים. עובדתית, המִנהלת אינה מרכזת את מלאכת הבקרה. מלאכה זו מופקדת בידי מנהל אגף תחבורה ציבורית (פרק 3 למכרז הבקרה). כאמור לעיל, גם כאן יש להבחין היטב בין זהות עניינים לבין ניגוד עניינים. נניח לצורך הדיון, כי כמה מן המעשים שיידרשו אנשי המִנהלת לעשות, יחפפו לתפקידים שמבצעת עדליא מכוח תפקידה בבקרה על אגד. מעת ששני התפקידים, גם במִנהלת וגם בבקרה על אגד, שניהם כאחד, נועדו לשמירה על האינטרסים של משרד התחבורה ולקידומם לאור המטרות והיעדים של משרד התחבורה, אינני סבור שיש בכך פּסול. משרד התחבורה הבהיר גם כי הוצאת הבקרה על אגד למכרז נולדה רק מתוך מורכבותו של הסכם הסובסידיה שבין הממשלה ואגד, שהוא, כאמור, אחד משני ההסכמים נשוא מכרז הבקרה. משיקולי יעילות הוחלט להוציא את התפקיד הזה לגורם שיבצע אותו כמשימה נפרדת, בפני עצמה. כעקרון, ניתן היה להשאיר את הבקרה על ביצוע הסכמי אגד כמשימה בתוך שאר משימות הבקרה של אגף תחבורה ציבורית. גם אין ולא הייתה מניעה עקרונית להוציא מכרז אחד, שייכלול את משׂרות המִנהלת ואת משׂרות הבקרה על הסכמי אגד, גם יחד. טעם מינהלי-טכני עמד מאחורי הפיצול לשני מכרזים נפרדים. אין אפוא ניגוד עניינים במילוי שני התפקידים במקביל על-ידי עדליא.
 
31.     הנה כי כן, נקודות המפגש שבין פעילותה של עדליא בתפקידה מכוח מכרז הבקרה, לבין פעילותה מכוח מכרז המִנהלת, כלל אינן מעלות בעיה של ניגוד עניינים. תפקיד הבקרה, שאותו ממלאת עדליא, הוא לפקח על יישומם התקין של הסכם התחרות והסכם הסובסידיה שבין הממשלה לאגד. פיקוח זה נעשה אל-מול אגד, ותוצריו מועברים אל אגף תחבורה ציבורית; תפקיד המִנהלת, שאותו אמורה עדליא למלא על-פי זכייתה במכרז דנן, הוא ריכוז, ניהול, תֵאום וייעוץ לאגף בתחום התחבורה הציבורית, כדי להוציא לפועל את מדיניותו, ולסייע לו בעבודתו היום-יומית, בעיקר במה שנוגע למפעילים החדשים בשוק התחבורה הציבורית.
 
32.     זאת ועוד, מרכזיותו של אגף תחבורה ציבורית, ויכולתו העצמאית למלא את משימת ריכוז הפעילות והבקרה של שלל הגופים שעובדים מכוחו או למענו, שוללות את טענת זיו האפט כי המִנהלת באה למעשה בנעליו לצורך מילוי תפקידיו. 
 
33.     ככלל, כשבטענות על ניגוד עניינים עסקינן, מן הראוי לזכור ולהזכיר כי אין ואסור שיהיה כלל של פסלות אוטומאטית בכל מצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי. גם אילו הייתי מקבל את ההנחה כי יש מידה מסויימת של ניגוד עניינים, לא היה בה כשלעצמה כדי לאסור את ההתקשרות עם עדליא. אין מדובר כאן במצב של ניגוד עניינים בעוצמה שאין דרך ליישבו. לא דומה מצב הדברים כאן לזה שנדון בעע"ם 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) נ' רשות הנמלים (ניתן ביום 11.2.2008), במישור העובדתי - כפי שהראתה עדליא - וממילא אין לגזור גזרה שווה במישור המשפטי מהתם להכא.
 
34.     כדרך שאמרתי בעל-פה במהלך הדיון בבקשה למתן צו הביניים, קל לִפְסול וקשה יותר להכשיר. אך בהליכה בדרך הקלה יכול ששׂכרנו ייצא בהפסדנו. נוכל אומנם להתרחק ת"ק פרסה מכל אבק-חשש של ניגוד עניינים, אבל נחמיץ מומחיות, ניסיון ומיומנות של העוסקים במלאכה. בניתוח מצבי ניגוד עניינים מן הראוי לברר תחילה עד לפרטי פרטים מהם התפקידים בשני תחומי הפעולה. לאחר מכן, להשוותם אלה לאלה, כדי לראות בכמה מפרטי הדברים יכול להיווצר ניגוד עניינים, אם בכלל. יש לבחון מה תדירות המצבים הפוטנציאליים הללו ומה עוצמתם. התרופה הנאותה איננה דווקא פַּסלות. יש תרופות מתונות יותר, מדודות וממוקדות, שיש בהן מענה לחשש מפני ניגוד עניינים, מבלי לשלם במחיר של ויתור על ניסיון, כישורים ומומחיות, מחיר שהוא פועל יוצא צפוי מפתרון של פַּסלות. אפשר להציע מראש פתרונות מקומיים כגון שיתופו של גורם שלישי בתהליך, הימנעות מקבלת החלטות בעניינים מסוימים, ועוד (ראו ט' שפניץ וו' לוסטהויז "ניגוד עניינים בשירות הציבורי" ספר אורי ידין ב 315 (תש"ן)). בהתאם לכך עשויה הרשות, לעיתים, לעשות מינוי או להעסיק עובד באופן לגיטימי בידיעה מראש שהוא עשוי להימצא בניגוד עניינים, מתוך ראיית האינטרס הציבורי ועשיית האיזון בינו לבין עוצמתו של החשש הקונקרטי לניגוד עניינים (עע"ם 4011/05 הנ"ל).
 
35.     בענייננו נראה שגם אם תתעורר בעיה כזו - ואני סבור כי הסיכויים לכך אינם גבוהים - הפתרון לה מצוי מטבע ברייתה של המערכת הנדונה. עדליא לא פועלת במסתרים. משרד התחבורה נמצא build in בלב העשייה, עם אמצעי פיקוח ובקרה ועם יכולת למנוע תקלות מלכתחילה ולפעול בעניינן בדיעבד. דומה לכאורה שכוחו של אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה עִמו, לנטרל חשש מפני ניגוד עניינים, אם אי-פעם יתעורר, בפעילותה של עדליא בבקרה ובמִנהלת.
 
36.     זיו האפט טענה כי בשאלה של ניגוד עניינים יש לילך אחר ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון בסוגיה, שלפיהן אין הבחנה בין בעל סמכות ההחלטה לבין בעל סמכות הייעוץ, וכי על שניהם חל האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים (בג"ץ 5734/98 צדוק עזריאל נ' ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, פ"ד נג(2) 8, 19-20(1999)); וכן כי די בחשש למראית עיִן כי גורם מסויים יהא נגוע בניגוד עניינים, כדי לאסור על פעילותו (עע"ם 4011/05 הנ"ל). אינני חולק על הדברים הללו, אך גם אותם ראוי לראות כהווייתם על מנת ליישׂמם כדבעי בנסיבות העניין דנן. כפי שראינו עד כה, החשש מפני ניגוד עניינים בענייננו הוא רחוק וחלש, וכמוהו גם מראית העיִן. אין מדובר בעניין שיש בו מראית עיִן חריפה של ניגוד עניינים. אין הוא נראה נגוע בניגוד עניינים יותר ממה שהוא באמת, ולא יהיה כוחו של חשש למראית עיִן, גדול מכוחו של חשש לניגוד עניינים גופו.
 
37.     גם לעובדה שזכייתה של עדליא במכרז הבקרה באה לה בעת שהפעילה כבר את המִנהלת, יש ליתן משמעות. הדבר מחזק את טענת משרד התחבורה כי לא ראה את שני התפקידים כיוצרי מתח אהדדי, או ניגוד, אלא כתפקידים החיים בשלום ובהרמוניה זה עם זה, בהשלמה ובחפיפה טבעית. כזכור, בעת פרסום מכרז הבקרה העלתה עדליא את שאלת ניגוד העניינים בין הבקרה לבין ניהול המִנהלת, ומהתשובות עלה בבירור כי אין ניגוד עניינים בין התפקידים (תשובות לשאלות ההבהרה 15 - 17 במכתב מנהל האגף מיום 24.10.06, נספח ט' לכתב התשובה של עדליא).
 
38.     זיו האפט טוענת גם לקיומו של ניגוד עניינים בשל תפקידים אחרים שביצעה עדליא, או שהיא עדיין מבצעת במסגרת התקשרויות למתן שירותי ייעוץ עם גופים שונים, כגון רכבת ישראל, עיריות, וגופים אחרים שייתכן שקשורים במישרין או בעקיפין עם משרד התחבורה. זיו האפט לא הבהירה כראוי איזה ניגוד עניינים יכול להתגלות מכך. הערתי על כך בסעיף 20 להחלטתי הנ"ל מיום 6.3.08 על דחיית הבקשה למתן צו ביניים, אך זיו האפט לא עשתה להשלמת החסר, ודברי תשובתה של עדליא בסעיף 63 לכתב התשובה, לא נסתרו. לשיטתי, גם אם ניתן יהיה למצוא, במאמץ רב, ניגוד עניינים נקודתי כלשהו, אין לפסול בגינו על הסף מועמדות לתפקיד המִנהלת, אלא יש למצוא פתרון מתון יותר. אין לשלול את האפשרות להתמודד במכרז מכל מי שיש או שהיו לו קשרי עבודה עם גופים הקשורים בדרך זו או אחרת עם ענייני תחבורה. דרישה כזו תעמוד בניגוד לאינטרס של הציבור, להעסיק את המומחים והמנוסים ביותר בתחום. אך כאמור, זיו האפט ממילא לא הניחה תשתית מספקת לטענתה בהקשר זה.
 
39.     את בקשתה של זיו האפט מיום 24.6.08 למתן החלטה משלימה בעניין המצאת מסמכים, החלטתי לדחות. גם אם תוכל זיו האפט למצוא במסמכים הללו את מה שהיא סבורה שיש בהם, העניין נוגע בעיקרו למכרז הבקרה ולא למכרז המִנהלת דנן. בהקשר זה צודקת גם עדליא בטענתה על כך שזיו האפט קיבלה רוּבּא דְרוּבּא מן המסמכים שביקשה, חרף העובדה שחלק לא מבוטל מבקשתה, היה מעין 'מסע דיג'. כיוצא בזה, לגבי טענת עדליא שלפיה בקשת זיו האפט לגילוי מסמכים הוגשה כשלושה חודשים לאחר דחיית הבקשה למתן צו ביניים, לאחר שהוגשו כתבי תשובה ותוך התנגדות מצִדה של זיו האפט לדחיית הדיון בעתירה. אין הצדקה לכך שהתנהלותה של זיו האפט תעמיד את עדליא בנחיתות דיונית. אך גם מבלעדי השיקולים הדיוניים, התוצאה היא דומה, בהסתמך על השיקולים המהותיים, כדלעיל.
 
סוף דבר
40.     הצעתה של עדליא עומדת בתנאי-הסף של מכרז המִנהלת. ההוראה בדבר הצורך לקבל אישור לעיסוק נוסף, לבד מן העיסוק במִשׂרה מלאה במִנהלת, איננה מתנאי-הסף. מעבר לכך, הדעת נותנת, כי עדליא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה שעל-פי מכרז המִנהלת, מבלי להפר את תנאי מכרז הבקרה.
41.     ראוי לכאורה להציב מחסום של מניעוּת בפני זיו האפט מלטעון על ניגוד עניינים בין תפקיד הבקרה לבין תפקיד המִנהלת. אין זה הוגן ולא ראוי לטעון טענה שכזו, לאחר מעשה, בעקבות ההפסד במכרז, ולא מלכתחילה. מכל מקום, בנסיבות העניין דנן, אין למעשה ניגוד עניינים. נקודות השקה אחדות ישנן, אולם דומה כי כשם ששתי מחלקות במשרד התחבורה מאוחדות בהשגת יעדי המשרד, כך גם עדליא במתן שרותי בקרה ועדליא בתור מִנהלת, מאוחדות ודבקות באותה מטרה. לכאורה בזהות עניינים עסקינן ולא בניגוד עניינים. גם אם יש חשש קל לניגוד עניינים, הרי שהוא רחוק ומצומצם, ואינו מצדיק פסילה. די יהיה במוּדעוּת לעצם קיומו - בד בבד עם פיקוח ובקרה של משרד התחבורה, שלוֹ הכלים והסמכויות לעשות כן, וזהו תפקידו - כדי להפיג חשש מפני ניגוד עניינים.
 
42.     העתירה נדחית.
 
זיו האפט תישא בהוצאות העתירה, וכמו כן תשלם לעדליא שכ"ט עו"ד בסך של   20,000 ₪ בצירוף מע"מ, ולמשרד התחבורה תשלם שכ"ט עו"ד בסך של 10,000₪.
 
ניתן היום, ד' באב תשס"ח (5 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.
 
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.  
                                                                            
נֹעם סולברג, שופט
 

שאלות תגובות או הערות:
שם + משפחה
דוא"ל
טלפון
איזור
נושא
פרטי פניה
* בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

רוצה שעורך דין יחזור אליך עם תשובות? לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא על:

מוניטין וזכויות יוצרים
אישור ביהמ"ש להגשת תביעה כספית נגד משרד רואי חשבון
חוזה בעל פה, מה תוקפו?
עריכת הסכמים ומידע על חוזים, רוצה לערוך חוזה?
תביעה בגין גניבת עין
קיפוח בעל מניות בחברה
מוניטין, מה מעמדו המשפטי?

לכל המאמרים


אולי תרצו לקרוא פסקי דין וחדשות בנושא:

האם מעורבות עולם תחתון בהליך בוררות היא עילה לביטול פסק בוררות? 22.9.11
מכירת מוצרים מזויפים והפרת זכויות יוצרים - פיצויים לחברה אמריקנית 20.7.11
פיצויים בעקבות תוכנית ההתנתקות - חישוב עבור עסקים בלתי מאוגדים 13.6.11
עילות לפירוק עמותה בבית המשפט 12.5.11

לכל פסקי הדין



    המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

   כל הזכויות שמורות © אין להעתיק, לצלם או לעשות כל שימוש בתוכן ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.

ראשי |  תקנון האתר |  מפת האתר