|
לשון הרע בבלוג באינטרנט - 30,000 שקלים פיצויים
תביעות רבות מוגשות בתקופה האחרונה בגין הוצאת לשון הרע ברשת האינטרנט. כיום, רשת האינטרנט נהנית ממעמד כמעט חופשי לחלוטין מבחינת אפשרויות פרסום מידע. כמו כן, ישנם גולשים רבים אשר משקיעים בכך מאמץ ניכר על ידי ניהול והחזקת בלוג.
בלוג הינו למעשה מעין אתר אישי אשר מאפשר לבעליו לפרסם כתבות ומאמרים העוסקים בתפיסת עולמו. פרסומים אלה ידועים בשם "פוסטים". עם זאת, חשוב לדעת כי גם במסגרת בלוג זה, הגם שהוא פלטפורמה פרטית, ייתכן ודברים מסוימים יעלו כדי לשון הרע.
קראו עוד בתחום:
זאת בעיקר משום שגולשים מכל העולם יכולים להיכנס לבלוג ולקרוא את הדברים. אי לכך, דברי לשון הרע אשר נכתבים בבלוג אינם יכולים לקבל חסינות אוטומטית מפני תביעות. להלן דוגמא למקרה כאמור.
מדובר בתביעת לשון הרע אשר הוגשה על ידי עורך דין כנגד בעל בלוג. הן התובע והן הנתבע מעורים היטב בקהילת יוצאי ברית המועצות בישראל. שניהם עולים "חדשים" אשר ידועים במסגרת התקשורתית של מגזר זה. התביעה במקרה דנן הוגשה על ידי עורך הדין וזאת כנגד הנתבע המנהל בלוג בשפה הרוסית. התובע טען כי הנתבע פרסם בבלוג פוסט ביקורת עוקצני במיוחד אודות הופעתו בתוכנית בוקר וכינה אותו בכינויים משפילים. במסגרת ההליך המשפטי, בית המשפט נדרש לבור את המוץ מן התבן ולהתחקות אחר הניואנסים השונים של תרגומי הטקסטים. יודגש כי שני הצדדים תרגמו את הטקסט נשוא התובענה בדרכים מעט שונות והיה מקום לבחון את הבדלי התרגום המדוברים.
בסופו של היום, בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לטובת התובע פיצויים בסך 30,000 שקלים. נקבע כי הדברים אשר פורסמו בבלוג הנתבע עלו כדי לשון הרע מבחינת שמו הטוב של התובע. זאת ועוד, הודגש כי היה מדובר בפרסומים אשר נעשו בחוסר תום לב ובדרך פוגענית.
עובדות המקרה וטענות הצדדים
עובדות המקרה היו כדלקמן. התובע הינו עורך דין אשר עלה לישראל לפני עשרות שנים מברית המועצות לשעבר. עוד בעת מגוריו בברית המועצות, התובע עסק בעריכת דין. לאחר העלייה ארצה, התובע הקים משרד עצמאי לעריכת דין בישראל והעניק שירותים משפטיים, בין השאר לבני הקהילה הרוסית. כמו כן, הוא הפך לדמות מוכרת בציבוריות המגזרית והוא מופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה ובאמצעי תקשורת. לאחר אחת מהופעותיו של האחרון בטלוויזיה, הנתבע - המנהל בלוג בשפה הרוסית - פרסם פוסט ביקורתי אודות דבריו של התובע. במסגרת הפוסט, הנתבע ציין כי התובע "ברבר שטויות" ולא ענה על שאלות המנחה משום שהוא "לא הבין אותן".
בפוסט נאמר כי "במדינה קיימת אסוציאציה לפיה עורך הדין התובע הינו מדד לעורך דין אנאלפבית". הנתבע הוסיף וכתב שלדידו יש לשלוח את עורך הדין לתוכנית בידור בערוץ 9 על תקן של ליצן ולא על תקן של יועץ משפטי. בהמשך, הנתבע קיבל תגובות לפוסט אשר הביאו אותו לרכך את הדברים ולהשמיט מילים בוטות. עם זאת, הפרסום לא הוסר ותוכן הדברים הכללי נותר על כנו.
הצדדים היו חלוקים במסגרת ההליך המשפטי אודות תרגום הפוסט מרוסית לעברית. הן התובע והן הנתבע הציגו תרגומים מעט שונים לטקסט. המחלוקת העיקרית עסקה במילה "אנאלפבית". הנתבע תרגם את המילה הנ"ל כ"חסר ידע מספק" ואילו התובע הציג תרגום נוטריוני אשר קבע כי התרגום הנכון הינו "בור".
השופטת: לשון הרע בעקבות ביקורת ללא הוכחות
השופטת, חגית מאק-קלמנוביץ', קבעה כי דין התביעה להתקבל. נקבע כי למרות העוצמות השונות בתרגום המילה, אין ספק שעסקינן בדברים קשים שנאמרו אודות התובע בפוסט בבלוג. מאק-קלמנוביץ' ציינה כי הפוסט הפוגעני גרם לביזוי ולעג לתובע. כמו כן, נקבע כי היות ומדובר בעורך דין בעל מעמד ציבורי, הרי שהדברים היו עלולים לגרום לו לפגיעה במשלח ידו ובמקצועו.
השופטת התייחסה בפסק דינה לסוגיות לשון הרע ברשת האינטרנט. נקבע כי הפסיקה בסיטואציות כגון דא קבעה לא אחת שיש להתייחס גם למקום הפרסום ברשת. דהיינו, אין דין דברים אשר פורסמו בבלוג פרטי כדין כתבה עיתונאית בעיתון מקוון הידוע במקצועיותו. זאת היות והבחינה לגבי עוצמת לשון הרע נובעת מהדרך בה הגולשים תופסים את הטקסט. ברור אפוא כי גולש סביר אשר היה נכנס לבלוג של הנתבע היה יודע בוודאות שמדובר בדעתו האישית של האחרון ולא בפרשנות מוסמכת מטעם אוטוריטה משפטית בכירה. עם זאת, נקבע כי גם כאשר עסקינן בבלוג פרטי, אין ספק שייתכן ומדובר בלשון הרע.
השופטת ציינה כי הפוסט במקרה דנן כלל דברים חריפים במיוחד אשר לא נהנו מהגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב. נקבע כי לא ניתן למתוח ביקורת כה חזקה אודות חוסר מקצועיותו של עורך דין תוך כדי הסתמכות על ביקורות אנונימיות ברשת ותגובות שמקורן איננו ידוע. כמו כן, הנתבע אמנם הציג דברים שנאמרו על ידי לקוח של עורך הדין, אך לא היה בלקוח אחד זה כדי להעיד על התנהלותו ומקצועיותו של התובע באופן גורף.
לסיכום,
השופטת ציינה כי לא יכול להיות ספק שהדברים אשר פורסמו בבלוג גרמו לתובע לעוגמת נפש של ממש וזאת חרף העדר ראיות בגין נזק ממשי שנגרם לו. אי לכך, בית המשפט פסק לטובתו 30,000 שקלים פיצויים ללא הוכחת נזק.
|
