ראשי |  גירושין |  הוצאה לפועל    
ברוכים הבאים לאתר what2do - עורכי דין ומידע משפטי לאזרח בתחומים:     תעבורה, נהיגה בשיכרות     תעבורה - עבירות מהירות     תעבורה, הזמנה למשפט     שלילה     פסילת רשיון     כתיבת בקשות,הוצאה לפועל     התנגדות לביצוע,עיכוב הליכים     חוב משכנתא,ייעוץ משפטי     עיקול חשבון בנק     פקודת מאסר...     חקירת יכולת...     איחוד תיקים     חוזה לרכישת דירה     בתים משותפים, סכסוכי שכנים      מקרקעין,עורך דין     הסכם מכר | קניית דירה | מגרשים     רשם המקרקעין | רישום ראשון | טאבו     יעוץ משפטי | הפרת חוזה | הסכם | הערת אזהרה     עורך דין | ליקויי בניה | תביעות קבלנים     חריגות בניה | פינוי פולש | ייעוץ משפטי     המשפט הפלילי | עורכי דין | חקירה     ייעוץ | מידע | מעצר עד תום הליכים     כתב אישום | העדר הרשעה | זיכוי מחמת הספק     חוסר עניין לציבור | עורכי דין | פלילים     עסקת טיעון | חקירות - שיטות, אמצעים | סיוע     עיכוב הליכים | עיכוב פגישת עורך דין לקוח | הארכת מעצר     
מידע לציבור בנושאי - תעבורה, פלילי, הוצאה לפועל, מקרקעין ועוד...

יש לך שאלה משפטית 

www.andjusticeforall.co.il

ראשי > דיני אינטרנט > תביעה לאיסור פרסום שמות ופרטים מזהים בפסקי דין באינטרנט
חיפוש באתר

שם
דוא"ל
נייד
איזור
נושא 
פרטי
פניה 

* בכפוף לתקנון האתר

לכל המאמרים

ממוצע הפיצויים שנפסקים לפי חוק הספאם - איגוד האינטרנט הישראלי

האם ניתן לתבוע את גוגל בעקבות השלמה אוטומטית במנוע החיפוש?

פוסט בבלוג באינטרנט ותביעת לשון הרע

האם המשטרה יכולה לחסום אתר אינטרנט ללא צו בית משפט?

פרסומים שונים באינטרנט במסגרת סכסוך שכנים

האם תקלה באתר אינטרנט הינה עילה לתביעה?

פיצויים לעיתונאים אשר כתבותיהם הועתקו לאתר דה מארקר ללא מתן קרדיט

הפרת סימן מסחר במילה "למטייל" בקישורים ממומנים בגוגל

פיטורים מעבודה על בסיס תמונה בפייסבוק המתארת התעללות בבעלי חיים, האמנם?

בזק בינלאומי מכרה ללקוח אינטרנט חבילה שהוא אינו צריך, האם תשלם פיצויים?


לכל פסקי הדין
מקרקעין - נדלן
פלילי
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
חברות, עסקים, סטארט אפ
דיני משפחה
משפט בין לאומי ומדינות
נזקי גוף ופיצויים
דיני אינטרנט ורשת
דיני עבודה זכויות עובדים
עצות לבחירת עורך דין
טפסים וברורים
תביעות קטנות
מי אנחנו - עורכי הדין
  

תביעה לאיסור פרסום שמות ופרטים מזהים בפסקי דין באינטרנט

ברוכים הבאים למדור חדשות ופסיקה בתחום דיני אינטרנט:

 

ועכשיו ... תביעה לאיסור פרסום שמות ופרטים מזהים בפסקי דין באינטרנט.

 

----------------

 
 

פרסום פסקי דין באינטרנט מול עיקרון פומביות הדיון


הזכות לפרטיות, אשר הינה זכות יסוד במשטר הדמוקרטי, מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות ובסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן, סעיפים רבים במרחב החקיקתי עוסקים בזכות זו והיא מצדיקה את עצמה מבלי שיש צורך לנמק זאת בהרחבה. עיקרון נוסף היושב בבסיס הדמוקרטיה הוא זכות הציבור לדעת וכפועל יוצא מכך – עיקרון הפומביות. על פי עיקרון זה, יש לפרסם את כל המתרחש בין כתלי בית המשפט בקרב הציבור הרחב. פגיעה בפרטיות מכוח עיקרון הפומביות עלולה לפגוע במערכת המשפט בכך שאנשים ימנעו מלגשת לערכאות המשפטיות בשל החשש כי פרטיותם תיפגע.


הלכה פסוקה היא כי ההגנה על שמו הטוב של פלוני איננה זקוקה לצידוק חיצוני. נפסק כי יש להימנע מלחסום את הדרך לערכאות המשפטיות בעקבות חשש מפגיעה בפרטיות ועל כן יש להקפיד לאזן בין זכותו של אדם להגנה על שמו הטוב מחד, לבין עיקרון פומביות הדיון מאידך.

 

מהו עיקרון פומביות הדיון?


סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה קובע את עיקרון פומביות הדיון. על פי עיקרון זה, יש זכות לפרסם את אשר נאמר בתוך בית המשפט ואת המתרחש בו, לרבות זהות הצדדים ובעלי הדין. הואיל ועיקרון הפומביות מוסדר בהוראה מיוחדת, לכאורה הוא נהנה מבכורה אל מול הזכות לפרטיות.

 

נשיאת בית המשפט העליון, דורית בינייש, התייחסה לאחרונה לעיקרון פומביות הדיון בפסיקתה – "השמירה על עקרון פומביות הדיון טומנת בחובה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. תקינות זו נשמרת אפוא גם מבחינת בירור האמת ועשיית הצדק, וגם מבחינת מראית פני הצדק קבל עם ועדה". אחד מסימני ההיכר הבולטים של השיטה המשפטית בדמוקרטיה הוא דיון פומבי הפתוח לציבור הרחב והחשוף לביקורתו, להערכתו וללימודו.

 

למעשה, שלוש תכליות עיקריות עומדות מאחורי עיקרון פומביות הדיון. ראשית, זכות הציבור לדעת (אשר מבוססת על עיקרון חופש הביטוי). שנית, תרומת פומביות הדיון לקבלת מידע בנוגע לפעילות רשויות המדינה ומתן אפשרות להעברת ביקורת על רשויות והליכים אלה. שלישית, פומביות הדיון מסייעת ליצירת אמון בין הציבור לבין רשויות הציבור בכלל ובתי המשפט בפרט.


יצוין כי המחוקק לא התעלם מאפשרות של התנגשות בין עיקרון הפומביות לבין הזכות לפרטיות. לדוגמא, בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט נקבע כי ישנם מקרים חריגים בהם בית המשפט ידון בדלתיים סגורות (לדוגמא, עבירות מין, קטינים וכדומה). סעיף 70 לחוק זה עוסק באיסור פרסום והוא קשור (אך איננו תלוי) בסעיף 68.

 

על פי סעיף 70, אדם אינו רשאי לפרסם דברים בנוגע לדיון אשר התנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט אלא אם הדבר נעשה ברשות בית המשפט. הסעיף מוסיף מספר מקרים בהם הפרסום יהיה אסור. למשל, בית המשפט רשאי להורות על איסור פרסום כאשר יש צורך להגן על ביטחונו של בעל דין, עד או כל אדם אחר אשר הוזכר בדיון. כמו כן, בסמכותו של בית המשפט, לפי סעיף 70, לאסור גם על פרסום כאשר הדבר פוגע "פגיעה חמורה בפרטיות" של בעל דין, עד או כל אדם אחר.


מהי פגיעה חמורה?


המונח פגיעה חמורה ביותר נתון אפוא לפרשנות מצד בית המשפט, וזאת על בסיס נסיבות המקרה הספציפיות. השאלה האם פגיעה בפרטיות הינה כה חמורה, עד כי יש לאסור את הפרסום בגינה, עוסקת במרכיבי הפגיעה כגון אופי המידע הפוגע והאם המידע משתייך לליבת המונח פרטיות.

 

דהיינו, בית המשפט בוחן את מהות הזכות הנפגעת ועוצמת הפגיעה. יצוין כי גם כאשר הפגיעה הוכרה כפגיעה בפרטיות, ואף אם מדובר בפגיעה חמורה לדידו של בית המשפט, עדיין נתון לבית המשפט שיקול דעתו בנוגע לפרסום הדברים.

 

בשלב זה בוחן בית המשפט את האיזון שבין הנזק אשר ייגרם כתוצאה מהפגיעה בפרטיות, לבין מידת העניין הציבורי אשר בפרסום. בשלב זה נכנסים מרכיבים נוספים בהחלטת בית המשפט כגון השלב בו הדיון נמצא. זאת ועוד, בית המשפט רשאי להתיר את הפרסום עם מגבלות כגון ללא פרטים מזהים או ללא חלקים מסוימים בפסק הדין.


ברשת האינטרנט?


ברשת האינטרנט פועלים שורה של מאגרי פסקי דין המפרסמים מדי יום החלטות, פסקי דין, כתבי בי דין, הכרעות דין, גזרי דין וכדומה. הציבור הרחב יכול להיחשף לפסקי דין אלו, בין אם הם מפורסמים ברבים ובין אם על ידי רכישת מנוי באחד המנועים המקוונים. כמו כן, גם לשכת הדוברות של הרשות השופטת מפרסמת מדי יום פסקי דין מטעמה והיות ומדובר בחומרים אשר אינם נהנים מזכויות יוצרים בלעדיות, ניתן להעתיקם ולפרסמם ברבים.

 

      קראו עוד בתחום:

 

האם ניתן למנוע את פרסומו של פסק דין ברשת האינטרנט? יש לציין כי במסגרת בחינת האיזון בין הפגיעה בפרטיות לבין עיקרון פומביות הדיון, מתייחס בית המשפט גם להיקף הפומביות במקרה המדובר. כאשר עסקינן במאגרי פסקי דין ברשת האינטרנט, בשל ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות, קיימת תהום של ממש בין המצב בעבר לבין המצב דהיום. הלכה פסוקה היא כי לעיתים היקף הפגיעה ישפיע אף על חומרת הפגיעה, כך שפגיעה קלה, המצויה במעגל הרחב של הפרטיות, תיעשה לחמורה, מעת שמדובר בפרסום רחב היקף.


במקרה אשר נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביקשה אישה להסיר פסק דין מרשת האינטרנט בו עסק בית המשפט בתביעה נזיקית שהוגשה על ידה ונחשפו בו פרטים שונים לגבי מצבה הרפואי והנפשי. כמו כן, נחשף מקום עבודתה, לרבות היותה עובדת בתחום החינוך, ואין צורך להרחיב אודות המשמעות שתהיה לחשיפת הנתונים האישיים בעקבות כך.

 

בית המשפט השלום דחה את הבקשה וזאת משום ש"כל הפונה בתביעת נזיקין חשוף לפגיעה בפרטיותו". בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. בפסק הדין במחוזי נכתב כי בשקלול מלוא השיקולים (לרבות היקף הפרסום, התוצאות המופיעות לאחר הקלדת שמה של התובעת בגוגל, הפרטים האישיים אשר באו לידי ביטוי בפסק הדין, עיסוקה של התובעת בחינוך, שיוכה לחברה הדתית-חרדית ועוד) מביא למסקנה שיש למנוע את פרסום פסקי הדין עם פרטיה המזהים של התובעת.


שאלות תגובות או הערות:
שם + משפחה
דוא"ל
טלפון
איזור
נושא
פרטי פניה
* בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

רוצה שעורך דין יחזור אליך עם תשובות? לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא פסקי דין וחדשות בנושא:

חשיפת מקור עיתונאי בגין לשון הרע בכתבה באתר אינטרנט, האמנם?
האם הרשעה בגין פגיעה בפרטיות בעקבות חדירה לחשבון פייסבוק?
נדחתה תביעת לשון הרע כנגד פרסום לשון הרע באינטרנט באתר גלובס
תביעה בגין לשון הרע באינטרנט - להיכן תוגש?

לכל פסקי הדין



    המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר

   כל הזכויות שמורות © אין להעתיק, לצלם או לעשות כל שימוש בתוכן ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.

ראשי |  תקנון האתר |  מפת האתר