קיפוח בעל מניות בחברה

קיפוח בעלי מניות מיעוט - מה אפשר לעשות?

הטענה בדבר הקיפוח מורכבת היא ממספר חוליות. סעיף 191(א) לחוק החברות, מסמיך את בית המשפט למנוע (באמצעות צווי עשה או צווי מניעה) את קיפוחו של בעל מניות בחברה, וקובע כח אם התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות שלפיהן יתנהלו ענייני חברה בעתיד, או להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

סעיף 191(ב ) לחוק קובע כי סעד שכזה הניתן על ידי בית המשפט כמוהו כהחלטת החברה שנתקבלה כדין, ובמקרים מסוימים אף כשינוי תקנונה.

מהי החובה שלא לקפח בעל מניות בחברה?

החובה שלא לקפח בעל מניות בחברה שלובה ומהווה ביטוי של חובת תום הלב של בעל מניות אחד כלפי רעהו. כאשר מדובר בבעל שליטה בחברה, מועצמות החובות החלות עליו, עד לכדי חובת הגינות. סעיף 193, לחוק קובע:

על המפורטים להלן מוטלת החובה לפעול בהגינות כלפי החברה:

• בעל השליטה בחברה.
• בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בעניין החלטת אסיפה כללית או אסיפת סוג של החברה.
• בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה.

תביעה בגין קיפוח - התנאים להחלת טענת הקיפוח

בפרשת גרינפלד נ’ שמעון לסר נקבע כי מצב של קיפוח הוא מצב של "חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" . ואמנם, מצב בו בעלי מניות בחברה מתעשרים בצורה בלתי-הוגנת על חשבון בעלי מניות אחרים עשוי להקים לאחרונים עילה לתביעה בגין קיפוח.

כך גם בפרשת דרין נקבע כי עילת הקיפוח היא עילה שעניינה באופן הניהול הפנימי והארגון של החברה והשפעתו על בעלי המניות בה עניינה ביקורת על הפעלת כוח השליטה של הרוב כלפי המיעוט. היא עשויה לקום במקרה שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה. אכן, ’קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובבעלי מניות מיעוט בה.

תנאים להוכחת טענת קיפוח:

להוכחת טענת קיפוח יש לעמוד בשלושת התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה , והם:

• זכותו כבעל מניות – קופחה. בתנאי זה שלובים, למעשה, שני תנאים מצטברים – האחד – כי יוכח קיפוח של המבקש, והשני – כי זכותו כבעל מניות – לא כדירקטור ולא כעובד – קופחה.
• הייתה לו ציפייה לגיטימית להתמנות כדירקטור.
• בעלי המניות האחרים פעלו בחוסר תום לב. בעניין זה קבע בית המשפט העליון בעניין שאשא כי אין לראות בפעולה שנעשתה בתום לב לטובת החברה כעושק מיעוט.