בתי המשפט
|
א 039188/95
א 039188.1/95 |
בית משפט השלום תל אביב-יפו |
|
|
|
06/08/2002 |
תאריך: |
כב' השופטת דליה אבי גיא |
בפני: |
|
|
|
|
|
|
|
בעניין: |
|
(הנתבע שכנגד) |
|
ע"י ב"כ עו"ד |
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
|
|
הנתבע
(התובע שכנגד) |
|
ע"י ב"כ עו"ד |
|
בפני תובענה בה תובע התובע השבה ופיצוי על נזקיו, שנגרמו בעקבות ביטול בשל הפרת חוזה נטענת.
התובע טוען כי נזקיו ליום הגשת התביעה מגיעים לסכום 66,994 ₪. התובע תבע סכום נוסף של 130,000 ₪ בגין עגמת נפש.
להלן העובדות הצריכות לעניין:
התובע, חשקה נפשו במכונית "מרוץ". לשם כך רכש מכונית ישנה מסוג אלפא סוד במחיר 8,200 ₪ ועליה ביקש "להלביש" לבוש ספורטיבי ואביזרים, שיהפכו אותה למכונית מרוץ.
לצורך העניין התקשר התובע, ביום 8.8.93 עם הנתבע בהסכם (ת / 3), כאשר על פי ההסכם היה על הנתבע להרכיב על מרכב המכונית, קיט ניפוח בעיצוב מיוחד, כולל פגוש קדמי, פגוש אחורי, כנפיים קדמיות, חצאיות צד, כנפיים אחוריות, כן היה על הנתבע לבצע הרכבת כל הרכיבים הנ"ל על המכונית, הכנת המכונית לצבע וכן צביעתה.
המכונית הוכנסה לעבודה שבועיים שלושה אחרי יום 19.9.93, הוא המועד הקבוע בהסכם בין הצדדים, בשל שירות מילואים של הנתבע.
הצדדים חלוקים בשאלה, האם שילם התובע לנתבע סך של 20,000 ₪, כגירסת התובע או שמא רק 11,000 ₪ בלבד, כגרסת הנתבע.
אין מחלוקת כי במהלך העבודה, הוכנסו בהזמנה המקורית מספר שינויים לבקשת התובע.
אין מחלוקת כי בהסכם (ת / 3) לא נקבע מועד לסיום העבודה.
בפועל, העבודה לא הסתיימה עד ליום 29.1.95, עת הודיע התובע לנתבע על ביטול ההסכם ודרש את התשלומים שביצע ואת המכונית.
משלא נענה, הוגשה התביעה.
טענות התובע:
1. ההסכם הופר על ידי הנתבע הפרה יסודית ובעקבות כך בוטל על ידי התובע כדין.
2. משבוטל ההסכם, זכאי התובע להשבה ולפיצויים כמפורט בכתב התביעה.
3. טענות הנתבע בכתב התביעה שכנגד, לא הוכחו כלל.
טענות הנתבע:
1. ההסכם לא הופר. לא ננקב מועד לסיום העבודות ולא בכדי, שכן העבודות מיוחדות ולא ניתן היה לצפות מראש את מועד סיומן.
2. התובע שילם רק 11,000 ₪ ולא 20,000 ₪.
3. הנזקים הנטענים ע"י התובע, לא הוכחו.
4. בתביעה שכנגד מעלה הנתבע טענות בדבר הוצאות שהוציא ונזקים שנגרמו לו, בכלל זה הוצאות איחסון, ואשר לטענתו הוא זכאי לפיצוי בגינם מאת התובע.
דיון:
1. א. דין הוא שהסכם שלא נוקב מועד לקיום ההתחייבוית על פיו, יש לקיימן תוך זמן סביר.
ב. בנסיבות העניין, אי השלמת העבודה במשך שנה ושלושה חודשים איננה זמן סביר, אף אם ניקח בחשבון שינויים שביקש התובע להכניס בעבודה, בשלב מאוחר להזמנה המקורית.
2. מבחינת הראיות שהניחו הצדדים בפני, שקילת הנסיבות ובדיקת אומד דעת הצדדים, הגעתי למסקנה כי מועד סיום העבודה לא היה תנאי יסודי בהסכם, וכי לתובע לא היה עקרוני שהמכונית תהיה מוכנה ליום מסויים דווקא.
3. בנסיבות אלה, אי סיום העבודה במועד, לא מהווה הפרה יסודית של ההסכם.
4. לפיכך, לפני ביטול ההסכם, היה על התובע ליתן לנתבע אורכה לתיקון ההפרה, אך הוא לא עשה כן.
לפיכך, ביטול ההסכם נעשה שלא בהתאם לזכויות התובע על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970.
5. כך או כך לא בכל מקרה של ביטול חוזה יש מקום להורות על השבה.
6. התובע הוכיח תשלום של 15,000 ₪ (4,000 ₪ + 11,000 ₪). אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע שילם לנתבע 11,000 ₪. לגבי הסכום של 4,000 ₪, אין ספק כי הנתבע לא היה מחזיר שיק שלו, בגין מקדמה שקיבל מהתובע, לולא קיבל תמורת השיק תשלום במזומן, כפי שאף נרשם על גבי החשבונית.
7. הנתבע ביצע עבודות על המכונית ואף לדברי השמאי מטעם התובע, בוצעה לפחות מחצית מהעבודה.
8. אין מחלוקת שהתובע זכאי לקבל את המכונית על העבודה שבוצעה בה עד היום, ובכך למעשה יקבל השבה של שווי התשלומים ששילם.
9. שאר הנזקים, לא הוכיח אותם התובע בפני, ממילא.
10. התביעה שכנגד נדחית, משלא הוכחה.
אציין כי מקרה זה מהווה דוגמא קלסית כיצד צדדים לא אמורים לכלכל את צעדיהם.
מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 1995, אשר כילתה זמן ומשאבים של הצדדים.
ראוי היה, אפילו לאחר הגשת התביעה, להגיע להסדר כלשהו, על פי תימסר המכונית, כשהיא מושלמת, לתובע, דבר שהיה חוסך זמן, כסף ועגמת נפש משני הצדדים.
אלא שהתעקשות וחוסר תקשורת בין הצדדים ובאי כוחם הביאו את הצדדים למצב של היום.
סוף דבר:
המכונית, על העבודה שבוצעה בה עד היום, תועבר לתובע.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
הערבון שהופקד ע"י התובע יוחזר לו.
ניתנה היום כ"ח באב, תשס"ב (6 באוגוסט 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תעביר עותק מפסק הדין למשרדי ב"כ שני הצדדים, באישור מסירה, ותוודא קבלתו בידם.
