בעניין:	בני גו'רג' שוקחה בע"מ
			התובעת
	- נ ג ד -
	1. בני פרנסיס שוקחה בע"מ 2. וסים שוקחה
			הנתבעים

נוכחים:

ב"כ התובעת: עו"ד   אהוד גבריאלי+ עו"ד הילה עוז + עו"ד איהאב שוקחה ב"כ הנתבעים: עו"ד רותם וירניק + הנתבע 2

אם השופט שואל אותי מדוע לא לתת סעד זמני בהתאם לעתירה א' שבבקשה 2571/08 דהיינו איסור על שיווק "האריזה המפירה" כהגדרתה בסע' 16 לנימוקי הבקשה, אני עונה: ההגדרה של אריזה מפירה היא נושאת את הלוגו של הנתבעת והאריזה לא הוכחה כמפירה. ההפרה היא על העדר כיתוב בעברית והעדר ייצור ופג תוקף. אם מדובר בתיק שעניינו הפרת סימן מסחר (ולא כך הבנתי), אז הדיון צריך להתנהל בביהמ"ש המחוזי בת"א ששם הוא כבר החל.

לחלופין, מכיוון שאנו סבורים שזה לא העניין של התיק, אנו מבקשים שתינתן לנו הזדמנות להגיש תגובה מסודרת בעניין הזה. עניין סימן המסחר לא עלתה בפני בימ"ש כאן.

 

מפנה למכתבה של מפקחת מזון. מצטט.

 

המכולה נמכרה בשלמותה לסיטונאי לפי חשבונית מס שאני מחזיקה בידי ושהראיתי לב"כ התובעת.  19/11/07.

 

המכולה נמכרה לקימעונאים ואח'. כאשר הנתבעת ייבאה המכולה, לא היה לה מידע לגבי זה שהטובין לא יהיו מסומנים בעברית. לא היה לה מידע שלא יהיו תאריכי יצור ופג תוקף.  הסיטונאי הפיץ הלאה. כאשר נתקבל אצל הנתבעת מכתבה של התובעת ושיש בעיה, היא פנתה לסיטונאי וביקשה רשימת לקוחות לפנות אליהם שאפשר לבוא אליהם ולסמן הטובין כפי שנדרש. רשימה כזו התקבלה אצל הנתבעת והועברה למשרד הבריאות. הנתבע 2 או מי מטעמו עברו אצל הקימעונאים שהופיעו ברשימה וסימנו כיאות, את שקי האורז, אחד אחד.

התברר לנ' שהסיטונאי לא מסר לה רשימה מלאה של כל הלקוחות שלו, וכי ישנם לקוחות נוספים והרשימה המלאה כיום כבר נמצאת במשרד הבריאות והנתבעת.

הנ' חיכתה לאישור משרד הבריאות לאישור הטובין. בין הסימון ה- 1 שנעשה על בסיס הרשימה החלקית שנתקבלה, נשלח למשרד הבריאות מכתבה של התובעת שטענה כי ההדבקה במקרה הספציפי לאור סוג האריזה אינו מעשי.

נעשו עוד בדיקות.  בתקופת הביניים הנ' 2 לא המשיך בסימון המתקן. היום יש לו רשימה מלאה ואור ירוק ממשרד הבריאות והוא יכול להמשיך לסמן, וכך הוא עושה בפועל.  הוא שלח אנשים להמשיך לסמן לפי מכתב משרד הבריאות שנתקבל אצלנו אתמול.

ביהמ"ש המחוזי ת"א קבע שהלוגו שבו עושה שימוש הנת' 2  אינו לוגו מיפר ואינו גורם להטעייה אצל הלקוחות. ראו סע' 23 לתגובה שלנו.

ביהמ"ש בת"א שמע בהרחבה הן עדויות והן טענות ואין כל סיבה שלא לקבל את העקרונות שנקבעו שם.  אם ביהמ"ש פה יתן צו כפי שנאמר לי בע"פ, יגרמו לנו נזקים עצומים.  אם היינו יודעים שמדובר בהליך של הפרת סימן מסחר, היינו מתגוננים בצורה אחרת.

 

אנו מעלעלים בתגובת המשיבים, מפנה לנספח ו' סע' 45. מציגים המשיבים את העניין כעניין של מה בכך. התצהיר נחתם  ב- 19/2.  מצטט.   הנ' בעזות מצח טוען שהוא תיקן את הכל וזה לא כך.  מפנה למכתב של משרד הבריאות. אם ביהמ"ש שואל אותי האם בהנחה ששקיות הנ' היו כוללים את התווית דהיום, היתה לנו גם אז תלונה אני משיב: כן וזאת לאור העובדה שהמשיבים לא הצליחו להוכיח שהמדבקה תישאר יותר מ- 10 דק' על השק. לביהמ"ש כאן יש סמכות לקבוע מה שהוא רואה לפי מה שיש בעיניו.

אנו מפנים לנספח א' לכתב התשובה שלנו, מכתב מיום 12/3/08 של משרד הבריאות.

 

אחרי שביהמ"ש עשה הפסקה בדיון כאן, אני מבקשת להוסיף שאנו מעיינים בבקשה למתן סעד זמני, מפנה לנספח ז/1 סע' 22-24 לבקשה ששם מסתמכים על חוק הגנת הצרכן. אם ביהמ"ש מבקש להתייחס גם לנושא של הפרת סימן מסחר, כי אז נראה לי שהמשיבים זכאים להשלים טענותיהם תוך התייחסות לנושא האמור שלא זכה, כאמור, להדגשה מצידנו או יותר נכון לכל התייחסות וזאת בשים לב לאופן שבו אנו קראנו את ההליך הנוכחי.

 

כבר בס' 24 רואים שהתובעת טוענת שיש הטעייה גם בגלל שעל האריזה המפירה מופיע הסימן המיפר. הנ' טוענים שהם לא התייחסו לעניין. מפנה לתגובת המשיבים שיש בה פרק שלם על המבחן המשולש ועל ההטעיה שאינה קיימת.

 המשיבים הם אלה ששמו ההחלטה של השופט זפט בתגובתם. התובעת גם הניחה את טענותיה בפני בימ"ש עליון.

לטעון שאין התייחסות לסימן המסחר ולבקש להתייחס שוב, זה לעג לרש.

זה סילוף התמונה.

ביהמ"ש הזה לא יושב כערכאת ערעור על בימ"ש מחוזי ת"א-יפו.

כל מוצר הוא עילה בפני עצמה והשתמע שביהמ"ש היה סבור, לכאורה, שיש דברים כלשהם בטענות התובעת  גם לעניין הסימן המיפר המופיע על האריזה המפירה. לא בכדי סובר ביהמ"ש כך. העובדות מדברות בעד עצמן. ההליכים והעובדות במחוזי ת"א נמצאים בתיק זה.

 אריזות האורז לא היו בת"א, הגם שהנ' טוענים היום, כי הלוגו שמופיע באריזות אלה הוא אותו לוגו שהיה בפני ס. הנשיא זפט בת"א.

ז/1 הוא מכתב אזהרה לפני נקיטה בהליכים. לפני שהתקיים דיון בבשא בת"א. התובעת לא קשורה למכתב זה.

נאמרו פה דברים לעניין זה שהמשיבים הסדירו את נושא הסימון הלקוי מול משרד הבריאות, שהוא אישר להם סוגים שונים של מסמכים ומדבקות.

אני טוען הכל עורבא פרח. זו עמדתנו.

ראו תצהירו המשיב 2, 19/2/08 שמדברות על תיקון ההפרות וראו מכתב  משרד הבריאות  נספח א' לכתב תשובה של התובעת, 12/3/08.

ראו מכתב משרד הבריאות למשיב 2, נספח ו' לתגובת המשיבים.

וירניק:

מפנה לסע' 33 לתגובתנו לעניין סימן המסחר.

 

 

1.      ביום 7/2/08 הגישה התובעת את ההליך העיקרי בענייננו ובו מתבקשים סעדים כנגד הנתבעים שעיקרם עתירה  "לחדול לאלתר ולהימנע משימוש באריזה המפירה".

 

2.      במסגרת ההליך העיקרי האמור הוגשה באותו מועד בקשה לסעדים זמניים, כאשר מתבקש צו מניעה זמני כנגד יבוא ושיווק של אריזה מפירה.  זו מוגדרת בסעיף 16 לנימוקי הבקשה. נאמר כי בחודש דצמבר 2007 גילתה התובעת  כי אורז שעל אריזתו כתוב: JASMINE Rice     באנגלית ובערבית, מיובא מחו"ל (כנראה מתאילנד) לישראל ומשווק כאן "יחד עם הסימן המיפר". הסימן המיפר מוגדר בסע' 14 לנימוקי הבקשה כסימן SHUKHA.

 

3.      התובעת  היא הבעלים הרשום של שורה ארוכה של סימני מסחר הכוללים את המילה שוקחה בעברית, ערבית ואנגלית.  מרבית סימני המיסחר  רשומים בפנקס עוד מאמצע שנות ה- 80.

 

4.      לכאורה לא יכול להיות ספק, כי שימוש במילה שוקחה בעברית, באנגלית או בערבית בהקשר למוצרים שלגביהם רשום הסימן, יש בו משום הפרת זכויותיה של התובעת בסימניה הרשומים, וזאת מכוח הוראות פקודת סימני המסחר [נוסח חדש].

 

5.      ההליך הזמני שבפניי היום מתייחס למוצר ספציפי עליו קובלת התובעת.  אין מחלוקת שהנתבעים הביאו לישראל מתאילנד ושיווקו כאן את המוצר הספציפי הנדון. מדובר כאמור באריזה של פוליפרופילן (ניילון ארוג) המכילה 5 ק"ג אורז יסמין הגדל בתאילנד. בצד הכיתוב המודיע באותיות גדולות כי המדובר באורז יסמין, כוללת האריזה גם הטבעה של המילה SHUKHA.

עמדת המשיבים-הנתבעים היא שמדובר בשימוש ראוי ומותר של ה"לוגו" שבו

הם עושים שימוש בעסקים משכבר הימים.  יצויין כי מתחת למילה SHUKHA

         הכתובה באותיות ירוקות בולטות, רשום גם באותיות קטנות יותר שמה של המשיבה 1 באנגלית, דהיינו: FRANCIS SHUKHA SONS LTD.  העתק של האריזה המפירה, כפי שהוצגה בפניי במהלך הדיון היום, נספחת להחלטה זו.

 

6.      התובעת לא הסתפקה בטענות המתייחסות להפרת סימן מסחר, אלא טענה כי יש בדרך שבה שווק האורז על-ידי המשיבים גם הפרה של הוראות של חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ותקנות שהותקנו מכוחו.  בתמצית ייאמר, שהטענה בהקשר זה היא בדבר העדר כיתוב מתאים בשפה העברית, העדר פרטים מלאים של הייבואן והעדר נתונים על המוצר הנמכר, וכן העדר מידע על תאריך הייצור ותאריך התפוגה.

 

7.      טענות המשיבים מתייחסות לשני נושאים עיקריים. בכל הקשור לאלה המבוססות על חוק הגנת הצרכן נאמר, שנעשו  כבר צעדים מתאימים לתיקון המעוות בשיתוף פעולה עם הגורמים המתאימים במשרד הבריאות. באת כוח המשיבים הוסיפה בהקשר זה, כי הוכנו תוויות מתאימות והמשיב 2 נכון לדאוג להצמדת התוויות לכל אחת מהאריזות המפירות. באשר  לקבוצה השניה של הטענות מוכחשת טענת ההפרה שבפי המבקשת וההסתמכות כאן היא בעיקר על הליכים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו. המשיבים מבקשים להדגיש, כי הם ראו את התובענה הנוכחית כמתייחסת אך ורק, או בראש ובראשונה, לנושאים הקשורים בחוק הגנת הצרכן ומכיוון שכך, גם לא הקדישו את תשומת הלב הראויה לשאלות של הפרת סימן המסחר ועניינים הנלווים לשאלות אחרונות אלה. המשיבים עותרים, לכן לכך, שאם לא יתקבלו טענותיהם העיקריות, תינתן להם אפשרות להתייחס באופן מלא יותר לשאלות הנוספות הקשורות בסימני המסחר שבמחלוקת.

 

8.      כדי להבין את עמדת המשיבים ראוי להזכיר  כי ההליך הנוכחי אינו הראשון שבו ניצבים בעלי הדין משני עברי המיתרס. בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו דן בטענות של הפרת סימני מסחר של התובעת כלפי הנתבעים בעניין בקבוק של רכז רימונים. גם שם הסתמכה התובעת על סימני המיסחר שוקחה שבבעלותה וגם שם טענו הנתבעים כי הם עושים שימוש ב"לוגו" הכולל את המילה SHUKHA באנגלית.

          הלוגו שנדון שם הוא זה שמופיע על אריזות האורז המונחות בפניי.

בית המשפט שדן בבקשה לסעד זמני החליט ביום 4/2/08 לדחות את עתירות התובעת,  בש"א 22075/07.  בעיקרו של דבר קיבל, שם, סגן הנשיא המלומד את טענות הסף של הנתבעים ודחה את הבקשה בשים לב לשיקולים של שיהוי ומאזן נוחות.  הנתבעים  טוענים, כי ההחלטה האמורה קיבלה את עמדתם שהתובעת החמיצה את המועד לקבול על שימוש שהם עושים ב"לוגו" שלהם הכולל, כאמור, את המילה שוקחה באנגלית באופן בולט.

התובעת אומרת שהיא ביקשה רשות לערער על ההחלטה הנ"ל בתיק ב- רע"א 1611/08. לא דווח לי על תוצאות ההליך האמור.

 

9.      אחרי ששקלתי את טענותיהם המפורטות של בעלי הדין, אני סבור שאין בהחלטה שניתנה במסגרת הליכי ביניים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו כדי להכריע את ההליכים שבפניי.  בראש ובראשונה יש להדגיש, כי המוצר עליו קובלת המבקשת כאן לא היה בפני בית המשפט בתל-אביב.  בשים לב למועד שבו שווק מוצר זה גם לא נראה לי שניתן לטעון, כי בקשר אליו היה שיהוי בהליכים. אני קורא את החלטת סגן הנשיא המלומד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו כמתייחסת אך ורק למוצר הספציפי שנדון בפניו, וכאשר ההחלטה ניתנה, כמובן, כהחלטת ביניים על סמך הראיות שהוצגו באותו שלב, שם. בפניי מוצר שונה וראיות אחרות.

         

10.    המצב בקשר למוצר האחרון הוא, אם כן, כדלקמן:

          אין מחלוקת, שמדובר באריזה שעל פניה נושאת את סימן המסחר הרשום של התובעת. אין מחלוקת שהאריזה כפי ששווקה על-ידי המשיבים, לא נשאה את הכיתובים הדרושים לפי חוק הגנת הצרכן.

          במצב דברים זה, מצביעים כל השיקולים, כי יש להורות על הסעד הזמני לו עותרת המבקשת.

          הטענה, כי יש בצירוף של מדבקה כזאת או אחרת כדי למנוע בעתיד את הפרת זכויותיה של המבקשת היא טענה שעל המשיבים להוכיחה, ובשלב זה, אין בפניי ראיות של ממש מאת גורמים בלתי תלויים, היכולות להצביע על המצב בשוק. לא הובא בפניי תצהיר מטעם המשווק או מטעם בעלים של חנות המוכר את המוצר בפועל לצרכן הסופי.

          כדי להפיץ את דעתם של המשיבים, אוסיף, שהוצגה בפניי גם אריזה אליה מוצמדת התווית המוצעת ואחרי שבחנתי את המוצר בכללותו, אני עדיין סבור, כי לכאורה מדובר במוצר מיפר בהתחשב בסימנים הרשומים ובמידות המצומצמות, בלשון המעטה, של התווית המוצעת. עוד אינני יכול לשלול את חששה של המבקשת, כי הסיכויים להישארותה של התווית על גבי השק הם בעייתיים.

 

11      לא התעלמתי מטענות המשיבים, כי עומדת להם זכות לשימוש ב"לוגו" הכולל את המילה שוקחה באנגלית, כפי השימוש הנעשה בסימון זה בתיעוד חשבונאי ובמוצרים נטענים. עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר בטענת הגנה, שהראיות לתמיכתה, בשלב הנוכחי, קלושות, הרי אינני סבור שיש בהם כדי להכריע את הכף בהליך הזמני שבפניי.

 

12.    בשים לב לשיקולים דלעיל, בדעתי להורות על מתן סעד זמני בגין המוצר הנדון. אין בכך, כמובן, כדי לחרוץ את גורל ההליך העיקרי. הנתבעים יוכלו במסגרת ההליך האמור להביא כל טענה או ראייה, כפי שימצאו לנכון, וביהמ"ש שידון באותו הליך, לא יהיה קשור בכל קביעה שנעשתה היום, לצורך ההליך הזמני בלבד. כן אני מדגיש, שאין בדבריי כאן כדי להשפיע על שיקול דעתו של ביהמ"ש המחוזי הנכבד בתל-אביב יפו, או על זה של ערכאת הערעור בניפה תלוייה ועומדת הבקשה לרשות לערער.

 

13.    אני מחליט איפוא, על מתן סעד של צו מניעה זמני בהתאם לעתירה א' שבתיק בקשה 2571/08. הסעד הזמני מחייב הימנעות של יבוא ו/או שיווק ו/או מכירה ו/או עשייה של כל שימוש באריזה המפירה, המוגדרת בסעיף 16 לבקשה האמורה.

          אני מצפה לכך שהמשיבים ינקטו בכל הצעדים הדרושים והיעילים לקיומו של הסעד הזמני האמור.

         

14.    התחייבות עצמית של התובעת לפי תקנה 365(ב) לתקנות סדר האזרחי - תשמ"ד 1984, צורפה לתיק, אני מורה על הפקדה של ערבון במזומן (או ערבות בנקאית) בהתאם לתקנה 364(ב) לתקנות הנ"ל, בסך 20,000 ₪.

          תופקד עד יום 7/4/08.

 

15.    אני קובע את הוצאות המשפט בהליך שבפניי בסך 30,000 ₪ + מע"מ, להיום, לפי התוצאות בהליך העיקרי.

 

16.    אני קובע קדם משפט בהליך העיקרי ליום 30.6.08 שעה 09:50.

 

17.    אני מרשה לנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן, עד יום 10.5.08 (המועד נקבע לפי בקשת ב"כ הנתבעים).

 

18.    שמעתי את בקשת הנתבעים לעיכוב ביצוע הסעד הזמני, ואני דוחה אותה.

 

 

ניתנה היום כ"ה באדר ב, תשס"ח (1 באפריל 2008) במעמד הצדדים.

(כל אחד מהנוכחים קיבל העתק הפרוטוקול במעמד השימוע).

 

                                                                                

סגן נשיא

 

אלה ר.ל. + רימונדה