|
מניות בחברה הציבורית
ראשית יודגש כי החברה הציבורית, בשונה מהחברה הפרטית מוגבלת למניות רגילות, בכורה וזהב.
מניית בכורה היא בד"כ מניה ללא כוח הצבעה למעט בעניינים הקשורים לזכויות של מניות בכורה בהם ורק בהם, יש למניות בכורה זכות וטו בהצבעה. מצד שני יש למניית הבכורה עדיפות כשמחלקים דיבידנדים. קיימים שני סוגי מניות בכורה מוכרים: מניית בכורה משתתפת- לאחר קבלת המנה העדיפה שלה ברווחים, ממשיכה ומשתתפת לאחר מכן עם שאר המניות בחלקות הדיבידנד. מניית בכורה לא משתתפת, היא כזו שלא משתתפת לאחר קבלת המנה בחלוקה שמתבצעת לשאר המניות מהדיבידנד.
אפיון נוסף של מניית הבכורה היא לעניין הצבירה. ברירת המחדל היא שהמנייה היא לא צוברת. כך, כאשר בשנה מסוימת דירקטוריון החברה קבע כי לא יחולק דיבידנד למרות התקיימות רווחים הרי שמניית בכורה צוברת תצבור את המנה שלה ותקבל אותה בחלוקת הדיבידנדים הבאה. לעומתה, מניה לא צוברת, תפסיד את המנה של אותה השנה, ולא תוכל להנות ממנה גם אם יחולק דיבידנד בעתיד.
בהקשר זה ניתן לדבר גם על סוג מניות שלא קיים בחברה ציבורית, בשל האיסור על עירוב סוגי מניות, והוא "מניות רגילות מבוכרות" (מונח כלכלי ולא משפטי). מניות רגילות עם אלמנטים של בכורה- המשמעות היא שהרבה פעמים הן מקבלות דיבידנד מסוים הרבה לפני שמניות רגילות אחרות מקבלות. מצד שני, לעיתים דווקא מניות אלו מקבלות עודפי רווחים- קרי בתום חלוקת הדיבידנדים, קובעים תקרה לחלוקה, ומניות אלו מקבלות בד"כ את הרווחים שנותרו מעל התקרה. בתמורה, בד"כ, יש למניות אלו כוח הצבעה מופחת, למשל כאשר מניה רגילה מבוכרת היא בעלת חצי קול הצבעה יחסית למנייה רגילה.
מניית הזהב היא מנייה נדירה שהמדינה מחזיקה בידיה, בד"כ בהקשר של הפרטת חברות- כאשר הממשלה לוקחת חברה ממשלתית ומפריטה אותה, או אגף ממשלתי והופכת אותו לחברה. מניית זהב מאפשרת זכות וטו בעניינים מסוימים, למשל לעניין איסור מכירת השליטה בחברה לגופים עויינים.
|
