החברה
חברה מורכבת ממניות, כך שמניה היא מעין חלקיק בחברה. ניתן, לדוגמא להקים חברה בה יהיו 100,000 מניות. בכל מקרה קיימת חלוקה למספר מוגבל של חברים (חברה פרטית) או לכלל הציבור (חברה ציבורית). חברה ציבורית חייבת לפנות לציבור ולחשוף מידע, יש צורך בשקיפות. חברה פרטית לא תיתן לכל אדם להכנס ולהיות חלק מבעלי החברה, דבר המאפשר פעילות סודית ומבוקרת יותר.
פקודת החברות מגדירה את החברה הפרטית בסעיף 39 כחברה הממלאת שלושה תנאים מצטברים: 1) הגבלת עבירות מניות- לא ניתן להעביר את המניות למי שרוצים. יש צורך באישור הדירקטורים. בחברות פרטיות רבות, קיים הליך "במבי" ((Buy Me Buy You- אסור למכור את החברה לאדם אחר, אלא באישור השותף האחר. כדי להשאיר את המניות בחברה- מכירה וקנייה של מניות נעשית רק בין בעלי החברה לבין עצמם. 2) איסור להזמין את הציבור לקנות מניות. 3) לא יותר מ-50 חברים, בעלי מניות.
על פי חוק החברות החדש חברה ציבורית היא, בין היתר, חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה.
משמעות הביטוי ’בע"מ’ הוא כי החברה מוגבלת, אחריות של בעלי המניות לחובות החברה מוגבלת- השיקולים המופעלים בעת הקמת חברה בע"מ הם בעיקר כלכליים לצורך הגנה על בעלי המניות בדרך של הקמת חברה מוגבלת, אולם יחד עם זאת קיימות במשק חברות שאינן מוגבלות: הסיבה העיקרית לכך שמוקמות חברות לא מוגבלות, היא כי לבעלי המניות של אותן חברות אין ברירה- החוק כופה עליהם להמנע מהקמת חברה מוגבלת- עו"ד, רואי חשבון, חוקרים פרטיים. המשמעות היא שבמקרה והחברה חייבת כסף, אפשר לרדת לנכסיהם הפרטיים ולגבות מהם. עו"ד יכול להקים חברה, שלא תעסוק במתן שירותי עו"ד אשר כן תהיה מוגבלת.
חברות שאינן מוגבלות, הן מיעוט שבמיעוט. חברה שהיא מוגבלת, צריכה להזהיר את הציבור מפניה, כדי שהציבור ידע שהמדובר בחברה שאין מאחוריה ערבים- זו הסיבה שיש חובה לציין את התיבה ’בע"מ’, כך שהסיכונים העסקיים יתומחרו בהתאם ע"י הבאים עימה במגע.
|