דיבידנד למשקיעים, אג"ח לנושים
חברה מגייסת כספים בשתי דרכים עיקריות. דרך אחת היא ממשקיעים, אשר משקיעים כספים בחברה ומקבלים בתמורה מניות. משקיעים אלו יקבלו כספים מהחברה בדרך של חלוקת רווחים, קרי בדרך של דיבידנדים. לעומתם, הנושים- דרך הגיוס השנייה של החברה מלווים לחברה סכומי כסף, בד"כ בתמורה לריבית שמשלמת החברה. אותם נושים כותבים- בד"כ באגרות חוב- את סכומי הכסף שניתנו ואת המועדים בהם אמורים הם לקבל בחזרה את הכסף, כמו גם את שיעור הריבית שנקבעה בין הצדדים.
להלן הגדרות קצרות פירוט באשר לשני הכלים האמורים, דיבידנד למשקיעים ואג"ח לנושים:
דיבידנד
רווחים שמתחלקים בין בעלי המניות. מי שמחלק את הדיבידנד הוא הדירקטוריון. החוק גם קובע שחברה יכולה לקבוע מתכונת אחרת מתוך שלוש- האפשרות הראשונה היא שהאספה הכללית תחליט על חלוקת דיבידנד לאחר המלצה של הדירקטוריון. המתכונת השנייה האפשרית היא שהדירקטוריון קובע, לאחר שהאספה הכללית נתנה לו תקרה. הדרך השלישית היא בכל דרך אחרת, ובלבד שהדירקטוריון קבע או שניתנה לו הזדמנות לקבוע כי זו אינה חלוקה אסורה (סיכון הנושים). בכל מקרה מוטלת אחריות מסוימת על הדירקטוריון.
איגרת חוב
חברה יכולה לגייס הון באמצעות לקיחת הלוואות, ובדרך זו היא מנפיקה אג"ח. זהו מסמך המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחבה החברה, וקובע גם את התנאים, וזאת למעט שטרי חוב ושטרי חליפין שהחברה נותנת במהלך העסקים הרגיל. אדם שנותן הלוואה לחברה יכול לדרוש בטוחה- ואז האג"ח יכולה להיות גם מובטחת- קרי באג"ח יהיה רשום מה הובטח בה. תדפיס מרשם החברות מראה בד"כ מה מנכסי החברה משועבד ועבור מה. אגרת חוב מובטחת מאפשרת לנושה בעת פירוק זכות ראשונים על הנכס המשועבד. אג"ח יכולה להיות מסמך סחיר, נייר ערך, ולכן ניתן לעיתים גם למכור אותה- בבורסה לניירות ערך קיים מסחר יום יומי של אג"חים שרשמו חברות. קיימת גם אג"ח להמרה, במקרה בו אדם קונה אג"ח, אבל יכול להמיר את האג"ח בתנאים קבועים מראש, ברכישת מניות.
