רישום סימן מסחרי, סימני מסחר

 

 

פסק דין משולחנו של בית המשפט העליון שדן כערכאת ערעור על החלטתו של רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר דן בסוגיה מהם המבחנים אותם על רשם הפטנטים להפעיל בבדיקתו את הקריטריונים לפי סעיף 29 (א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב -1972 (להלן:"הפקודה").

 

סעיף 29 (א) לפקודה שכותרתו "בקשות מתחרות לסימנים זהים" קובע כדלהלן:

 

 (א)  הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו.

 

המקרה הנדון עסק בשתי חברות מתחום הציוד הרפואי שרשמו סימני מסחר דומים עד כדי הטעיה ובגין כך הוחלט ע"י רשם הפטנטים לדחות את הרישום של אחת החברות.

עקב החלטה זו הוגש ערעור בפני בית המשפט העליון.

 

בית המשפט העליון קבע או יותר נכון קיים הלכה פסוקה כי המבחנים שעל פיהם ניתנת ההחלטה לפי סעיף 29(א) לפקודה הנם:

 

(א)    תום ליבו של כל אחד מן המבקשים בבחירת סימן המסחר שהוא מבקש לרשום.

(ב)    מידת השימוש שעשה כל אחד מהם בסימן המסחר שבו בחר בישראל עד מועד הגשתה של הבקשה לרישום וכן עד מועד הדיון בה.

(ג)      מועדי הגשתן של הבקשות המתחרות לרישום.

 

כאשר קיים דמיון רב בין סימן מסחר אחד לרעהו קיימת חובה על רשם סימני המסחר לבדוק האם מי מן הבקשות לסימני המסחר הוגשה שלא בתום לב. הבדיקה נערכת על פי ותק הסימן, מקום היווצרותו, מלים וסימנים שצורפו לבקשה, וסיווג התחום במסגרתו מבוקש לרשום את הסימן. כלומר באם שתי חברות העוסקות באותו התחום מבקשות לרשום סימן זהה או דומה על כדי הטעיה יבדוק הרשם באם מי מהחברות נהגה לשיטתו שלא בתום לב. כך לדוגמא, באם חברה בישראל תבקש לרשום סימן מסחר הדומה או זהה למותג ידוע בחו"ל הרי שהדבר יראה כהתנהגות חסרת תום לב ובקשתה לרישום תיפסל.

 

מבחן זה בודק את מידת השימוש שעשתה כל אחת מן החברות המבקשות בסימנים המתחרים עובר להגשת הבקשה לרישום. כך לדוגמא, באם חברה פלונית עושה זה שנים שימוש בסימן שאינו רשום ואילו חברה אלמונית הגישה זה מכבר בקשת רישום על סימן שלא עשתה בו שימוש מעולם הרי שהדבר ימחיש כי החברה הראשונה זכאית לרשום את סימן המסחר מתוקף שימושה לאורך זמן. בית המשפט העליון כינה מצב זה במילים "לרכוש הכרה והוקרה בסימן המסחר".

           

מבחן זה הנו משני לשני המבחנים האחרים. יחד עם זאת יש במועד הגשת הבקשות כדי לחזק את מסקנתו של רשם הפטנטים איזו חברה זכאית לקבל את הרישום וכל זאת בתנאי כמובן שהבקשה המוקדמת לרישום נעשתה בתום לב.

 

לאחר שרשם סימני המסחר בוחן נקודות אלו עליו לבדוק את משקלן המצטבר של המסקנות האמורות ולהורות על קיבול אחת הבקשות בהסתמך על העובדות שלפניו.

 

בנוסף, על רשם סימני המסחר לדון בשאלה אם יש לרשום במקביל את שני הסימנים בהתאם לכתוב בסעיף 30(א) לפקודה שכותרתו "שימוש מקביל" ולשונו כדלקמן:

 

 

כלומר, באם רשם סימני המסחר מתרשם כי הרישום המקביל נעשה בתום לב וכי קיימות נסיבות המצדיקות לעשות כן, ניתן לרשום סימני מסחר דומים עד כדי הטעיה בתנאים ובמגבלות שיראו לנכון.

 

ואולם יודגש כי באם הדמיון הניכר בין סימני המסחר של כל אחד מן המבקשים וכן העובדה ששניהם מתייחסים לאותו סוג של מוצרים מחזקים אף הם את מסקנתו של רשם הפטנטים כי רישום מקביל של שני הסימנים עלול לגרום להטעייתו של הציבור ויאפשר לאחד מן המבקשים להנות שלא כדין מהמוניטין שצבר חברו אזי אין מקום במקרה דנן להפעיל את האמור בסעיף 30 (א).

 

חדש' פורום דיני אינטרנט

לרשותך ניתן לפנות אל עורכי הדין באתר ללא כל התחייבות בנושאי: דיני אינטרנט, דיני רשת, משפט באינטרנט, סימני מסחר, קניין רוחני, חוזים באינטרנט, הפרת זכויות יוצרים, רישום מדגם, פטנטים, רישום פטנט, ייעוץ בפטנטים, סימנים מסחריים ועוד...

לחץ/י כאן

---

 

                                                                                                רן פרנקל , עו"ד